בן-יהודה (בורנשטיין), אברהם

בן פנינה (פרל) ויהודה. נולד בשנת 1895 בזארקי שבפולין למשפחה שומרת מצוות והיה חניך ישיבה. בעודו נער הצטרף לתנועת "התחיה העברית" ובשנת 1910 עלה לארץ-ישראל. בארץ עבד כפועל חקלאי בפתח תקווה ובכפר אוריה, כשומר בכרמי גדרה ולימים הצטרף לקבוצת בן שמן. במלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד העברי, "הראשון ליהודה", שבמסגרת הצבא הבריטי ואחרי שחרור הארץ בידי צבא זה עבר לעטרות צפונית לירושלים והיה מראשוני המושב. כמו כן עבד בחברת "תנובה" בירושלים, כמומחה לתוצרת חלב. אברהם הרבה בקריאה ובפרוטות שחסך קנה ספרים. גם בתנ"ך היה בקיא. בראשית מאורעות תרצ"ו, בשובו באוטובוס מירושלים לביתו שבעטרות, הותקף האוטובוס מתוך חורבה שבצד הכביש על ידי כנופיית פורעים ערבית ואברהם נפצע באגן הירכיים. הוא הובא לבית החולים "הדסה" בירושלים, מקום שם נותח וכעבור חמישה ימים, ביום כ"ח בסיון תרצ"ו (18.6.1936), הוציא את נשמתו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות של עטרות. הניח אישה, ילד וילדה. רשימות לזכרו פורסמו בספרים "בדם ואש – מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז" וב"מאורעות תרצ"ו".  בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בעטרות, ישראל.