בן-חמו (קורסיה), שאול

בן זימול ומימון, יוצאי מרוקו שעברו לספרד, ובשנת 1958 עלו לארץ והתיישבו במעלות. שאול נולד ביום י"ד בתשרי תשכ"א 5.10.1960)) במעלות, שם למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. כבן שבע היה כשמת אביו והשאיר אחריו אלמנה ושמונה ילדים. בתחילה פרנסה האם את המשפחה בעבודה קשה, עד שנפגעה בתאונת-עבודה וידה שותקה חלקית. המשפחה התקיימה מקצבת שאירים של הביטוח הלאומי. מגיל צעיר גילה שאול את אופיו הנדיב והעצמאי. היה מדריך בנוער העובד במעלות, מדריך בגדנ"ע בצפת, ובהיותו נער התחיל לעבוד במפעל תעשייתי במעלות. את כל משכורתו מסר לאמו. כשקיבלה משפחתו סיוע מלשכת הסעד כדי לשכור דירה מרווחת יותר למשפחה הגדולה, ריהט שאול את הבית משכר עבודתו. בצד עבודתו כפועל תעשייה, וכמדריך נוער, עזר לאמו הנכה בהחזקת הבית. בשנת 1978, לפני שהתגייס לצה"ל, עבר קורס נהיגה קדם-צבאי. כשהתגייס, הוסבר לו כי כחייל יתום ממשפחה מרובת-ילדים זכאי הוא לבקש מצה"ל תמיכה משפחתית, אבל הוא סרב לבקש תמיכה. ביום כ"ה בחשוון תשמ"א 3.11.1980)), נסע במשאית צבאית עם חיילי יחידתו מתקוע לירושלים. ליד בית-לחם אירעה תאונה, שאול נפל מן המשאית, נפגע אנושות ומת מפצעיו. בן 20 היה במותו. מפקד יחידתו סיפר עליו: "שאול היה מן המסורים והצנועים ביחידה. חייל שבחר לעשות את דרכו בשקט ובצינעה והקרין סביבו חביבות, טוב-לב ואחוות לוחמים אמיתית. אהבנוהו בדרכו המיוחדת. בנופלו אבד לנו חייל וחבר נאמן". שאול הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין במעלות. השאיר אחריו אם ושמונה אחים ואחיות. על-שמו הוקמה ספרייה תורנית במעלות.