בן אסתר ואהרון. נולד באשקלון ביום ד' באייר תשל"ד (26.4.1974). אח ליצחק, מרסל, עומרי וסלי. יוסי למד בבית-הספר היסודי ממלכתי-דתי 'ישורון', ובחטיבת- הביניים בקרית חינוך לבנים, ישיבה דתית באשקלון. את לימודיו התיכוניים עשה בפנימייה החקלאית כפר-הנוער 'עיינות' ביבנה ובפנימיית 'מאיר שפיה' שבזיכרון יעקב. בתקופת לימודיו בפנימיית 'מאיר שפיה' התגלה יוסי כנער חברותי, רגיש ואיכפתי, שדאג לחברי קבוצתו והתנדב לבצע פעילויות כלל-כפריות. במסגרת זו אף זכה לקבל תעודת הצטיינות על מעורבותו בחברה. יוסי אהב סוסים, ומגיל צעיר נהג לצאת לרכב. אהבה גדולה נוספת היתה לו לים, אליו היה קשור בכל לבו. קשר קרוב, חם ומיוחד היה לו עם סבתו פיבי איפרגן. אצלה בילה את חופשותיו מן הפנימיה, דאג לה וטיפל בה. יוסי שאף לתרום לחברה, וביקש להקדים את שירותו הצבאי. בקשתו נענתה והוא התקבל לקורס נהיגה קדם צבאי. בשלהי אפריל 1992 התגייס יוסי לשירות חובה בצה"ל והוצב לשרת בחיל-האוויר. מכאן ואילך השתלב יוסי בצה"ל וראה בו את ביתו. במהלך שירותו התקדם יוסי במהירות, בשל תכונות אופיו: אמינותו, חריצותו, לבביותו, ויכולתו לפתור בעיות. יוסי התעקש לצאת לקורסים רבים ולהרחיב ככל הניתן את השכלתו ואת יכולתו המקצועית. מפקדיו התרשמו מנחישותו ומתפקודו, ועוד בהיותו סמ"ר, העידו עליו שביצע בהצלחה את תפקיד קצין הרכב, תפקיד השמור לרוב לתקן רס"ר קבע, וזאת למרות היותו חייל צעיר יחסית. הצטיינותו באה לידי ביטוי שנה אחר שנה. כך בשנים 1993 ו-1994, שבהן זכה באות הנהג המצטיין. מתוך שאיפתו למצות מעצמו את המיטב בחר יוסי להמשיך בשירות בצה"ל, ובשלהי אפריל 1995 הצטרף לשורות צבא הקבע. לבסיסו, בסיס נ.מ. בחיל-האוויר, היה קשור מאוד. יוסי היה אהוב על אנשים רבים בבסיס, בהיותו אחראי, מסור, נכון לעזור ובעל חיוך תמידי. נהג ליטול על עצמו את המשימות הקשות והסבוכות ביותר.בחופשותיו היה דרוך לקריאה מבסיסו, ומתן סיוע בפתרון בעיות, גם אם מרחוק, היה אצלו נוהג של קבע. מספר ימים לפני מותו, נבחר יוסי לצאת לקורס תעשייה וניהול והוא אף הספיק לעבור בהצלחה את מבחני המיון בביה"ס הטכני בחיפה. לאחריהם, אמור היה לפשוט את מדיו ולחזור לספסל הלימודים כ'אזרח'. סמוך לפטירתו התחזק יוסי באמונתו הדתית והחל לשמור שבת, לפקוד את בית-הכנסת ולהניח תפילין בכל בוקר. ביום י' בחשוון תשנ"ט (30.10.1998) נהרג יוסי בתאונת-דרכים שאירעה באשקלון והוא בן עשרים-וארבע. יוסי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הוא הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ר. בית-הכנסת בבסיסו נקרא על שמו 'בית יוסף'. בני המשפחה הכניסו לבית-הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו, ותרמו ארון קודש, תיבה לשליח הציבור, ספרים, פרוכות וספסלי ישיבה. במכתב התנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל שאול מופז: " יוסף תואר על-ידי מפקדיו כנגד חרוץ ואמין, שביצע את תפקידו במקצועיות ובשאיפה לשלמות הביצוע. יוסף הפגין כריזמטיות, סייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד." מפקד היחידה, סא"ל דניאל, כותב: "…יוסי החל את שירותו הצבאי ביחידת טילים נגד- מטוסים, ולאחר-מכן התקדם בתפקיד ובדרגות, תוך הצטיינות ומתן דוגמה אישית לסובבים אותו. יוסי שירת כממונה על הרכב בסוללת טילים נגד-מטוסים, תפקיד המצריך ידע רב, עבודה תחת עומס, פעילות והתמדה. ניכר כי מנהיגות טבעית, חריצות ללא-ליאות ואהבת הצבא והתפקיד, היו ביוסי למכביר. לכל אורך שירותי עימו ביחידה, נוכחתי לראות כי בכל מקום אשר פעל, תמיד עזר לחיילים, לחברים ולמפקדים בעבודתם או בעצה מקצועית, תוך הפגנת מקצועיות ונחישות. יוסי היה חבר למופת ודמות אב לחיילים החדשים…"
