fbpx
בן-חמו, דוד

בן-חמו, דוד


בן רפאל ויפה. נולד ביום כ"ז באייר תשי"ח (17.4.1958) בכפר- סבא. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר היסודי שבכפר- יבנה. לאחר-מכן עברה משפחתו לגור ביקנעם, והוא עבר ללמוד בפנימייה החקלאית שבכפר הנוער 'מאיר שפיה'. על אותן שתי השנים ששהה בפנימייה של כפר הנוער מספרים עליו חבריו, שהיה בחור שקט בבואו לכפר ואף נהג להתבודד בחדרו עם הגיטרה, שהקדיש לה הרבה מזמנו. אולם, כשהחל לחוש ביטחון ביחסו למקום, הפך להיות אחד מעמודי-התוך החברתיים, גילה פעילות חברתית רבה ובייחוד הצטיין בארגון מסיבות. התבלט כבחור עליז וכאוהב חברה. עם-זאת, אהב לטייל לבדו בהרים, ולעמוד ולהתבונן בנוף הקסום של מורדות הכרמל. וכך ראוהו מטייל לבדו, שורק לעצמו וקול-שריקתו נשמע מרחוק. אחרי שנתיים לימודים בכפר עזב דוד את הכפר, אולם נשאר קשור לכפר בנפשו והיה מרבה לשוב ולבקרו. בשנתיים האחרונות לפני גיוסו לצה"ל עבד ב'סולתם' – יקנעם. דוד גויס לשירות-חובה בצה"ל, במאי 1976, והתנדב לחיל-הצנחנים. הספיק לעבור את שלבי הטירונות ולעשות קורס-צניחה. היה חוזר משולהב באותו פרק-זמן מן המסעות המתישים, מן הצניחות הראשונות – והיה גאה על שירותו ביחידה מובחרת. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נספה דוד בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שביקנעם. השאיר אחריו הורים ואח צעיר ממנו. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה מעלה מפקד יחידת-הצנחנים את תרומתה הגדולה של 'משפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח העם והמדינה" – וכן מעלה הוא על נס את "דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, שהיא אופיינית כל-כך לבנם, כמו גם ליתר חבריו הצנחנים". המשפחה הנציחה את זכרו של דוד על-ידי הכנסת ספר-תורה על-שמו לבית-הכנסת המקומי ביקנעם.  

כובד על ידי

דילוג לתוכן