בן-חיים, יוסף

יוסף, בן פרח וכדורי, נולד ביום ל' בניסן תשי"ב (25.4.1952) ברחובות ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוץ מנרה שבגליל העליון. יוסף גדל תחילה במושב העובדים בית-אלעזר ואחרי-כן בקריית אונו. כאשר היה בן ארבע שנים התייתם מאמו, שטבעה למול עיניו בחוף ימה של תל-אביב, והיא בת 23, יוסף טולטל מבית לבית ונשא בשקט ובאיפוק את סבלו. הוא מצא בית בקיבוץ מנרה, שם אמצה אותו אחת המשפחות. במנרה בא הקץ לנדודיו וחייו התנהלו לראשונה במסלול רגיל. הוא היה נער בעל חוש הומור, מקובל וחביב על חבריו, אהב את הטבע והרבה לטייל ברחבי הארץ, וכן אהב מוסיקה קלאסית. כל ימי שבתו בקיבוץ שמר על קשר אמיץ עם משפחתו. יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 ולמרות שהיה בן יחיד לאביו האלמן, החליט להתנדב לחיל קרבי. הוא הוצב לחיל השריון ולאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים רבים. במשך שירותו היה איש צוות בטנק "סנטוריון" וסמל מבצעים והגיע לדרגת סמל-ראשון. במלחמת יום הכיפורים היה יוסף מפקד טנק בגדוד טנקים ברמת הגולן. במוצאי יום-הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע ונהרג כשטיל נ"ט פגע בטנק שלו ליד תל א-סאקי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. קיבוץ מנרה, שהיה ביתו, הוציא לאור חוברת לזכרו ובה מדברי אביו, קרוביו וחבריו על דמותו.