בן-חורין, יוחנן

בן יהודה ותקווה. נולד ביום כ"ז בניסן תש"ה (10.4.1945) ברחובות. האב – מילידי אמריקה שעלה לארץ עם אשתו בשנת 1939 וממייסדי כפר מנחם. יוחנן סיים את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון שם. היה חובב מוסיקה וניגן בחצוצרה בסידרת קונצרטים כחבר נוסף בתזמורת הפילהרמונית וכל כולו היה נתון לה. התמסר לחקלאות ועבד בשלחין. חובב טבע היה ועבד כפקח איזורי ברשות שמורות הטבע; אוהב הבריות ורודף שלום, עליז ברוחו ועדין בנפשו. מקובל על חבריו כבעל הומור טוב אשר מימיו לא עבר בבדיחות דעתו את גבול המותר כדי שלא לפגוע בזולתו. ידיד נאמן היה ותמיד היה מוצא את המלה המתאימה להקל כל מתח ולהתיר כל סבך. בחייו הפרטיים ובעבודה, בחיי הקיבוץ ובחיי הציבור – ולאחר מכן גם בצבא – היה מקובל ואהוב ממש כמו בביתו. בשעה שגויס לצה"ל התנדב לנח"ל מוצנח ושירת בדרגת סמל מדריך והשתייך לחטיבת המילואים של צנחנים, שנכנסה לפעולה בלילה הראשון למלחמת ששת הימים. משימתה היתה לערוך התקפת לילה על מתחמי האויב באום כתף שבסיני. יוחנן, שהיה מלא מרץ ונכונות להקרבה, נמנה עם הכוח שהיה צריך לנחות בהליקופטרים בעורף במערך המצרי באום כתף לשם התקפה כדי לאפשר התקדמות בטוחה לחיל השריון. אחרי הנחיתה ערך הכוח מסע מזורז בחולות, הגיע לאיזור היעדים והתקיף את סוללות התותחים. בקרב הזה, שהתחולל ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל יוחנן, כשהכוח שלנו היה חשוף בשטח ואילו המצרים היו מחופרים היטב. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר מנחם. אחיו עמרם נפל אף הוא במלחמת ששת הימים בקרב על עזה שהתחולל בו ביום. עשרת אלפים עצים ניטעו בפרוזדור ירושלים על ידי התאחדות עולי אמריקה בישראל לזכר ארבעת בני יוצאי ארצות הברית, חברי ההתאחדות, ושני האחים ביניהם. משפחה אמריקאית (ליפמן) הקימה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות קרן מדעית למחקר העופות לזכרם. הקיבוץ המאוחד וכפר מנחם הוציאו ספר גדול על שני האחים "בני חורין". כפר מנחם הוציא את עלונו לזכרם. בספר "בשש אחרי המלחמה" ליוסי גמזו מובא הסיפור "שניהם כאחד" על האחים, יוחנן ועמרם; הסיפור הזה אף תורגם לאנגלית ונדפס בארצות הברית. בחוברת 53" מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לתולדותיו. זכרו הועלה בחוברת "החינוך החקלאי במבחן הימים". תמונתו של יוחנן מופיעה במדור "בגבורתם" של הספר "צנחנים מסיני עד גולן" שהופיע ביום השנה השלישי למלחמה. בילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות ישראל – "גוילי אש", כרך ד' – נדפס חלק מעזבונו.