בן זכרי, דורון
בן עליזה ומשה. דורון נולד בכ"ג בסיוון תשל"ב (5.6.1972) בנהריה. היה בן זקונים, אח לדינה ועופר, אהוב על כל בני המשפחה. הוא למד בבית הספר התיכון המקיף בנהריה, סיים במגמת מכניקה. דורון היה גבוה, יפה תואר עם חיוך מקסים, בחור חסון ומוצק. בעל כושר גופני מעולה, אהב ספורט ובמיוחד צלילה וריצה. הוא אהב את חבריו, אהב ל היענות לכל בקשת עזרה והיה נערץ על כולם. דורון גויס לצה"ל בנובמבר 1990, שירת כשנה בסיירת גולני ולאחר מכן עבר לחה"ן גולני. הוא הוצב בלבנון עד לסיום שירותו. בסוף 1993, מיד עם שחרורו, התגייס דורון ליחידה ללוחמה בטרור (ימ"מ) של משמר הגבול. כבר בימיו הראשונים בימ"מ דורון בלט בתכונותיו הטובות, עם מוטיבציה לתרום ועם כ וח קרב ואומץ לב לא רגילים. דורון היה לוחם שקורץ מחומר הגלם השמור לגיבורי ישראל. היה גאוות המשפחה. במחצית 1995 דורון נפצע אנושות בפעילות מבצעית באזור חברון לחיסולו של טאהר קפישה, ממפקדי גדודי עז-אדין אל קאסם. קפישה היה מבוקש בשל היותו שותף לרצח שישה ישראלים, בינ יהם הרב עמירם עולמי, ולפציעתם של אחרים. כשהשב"כ איתר את מקום מסתורו הוטלה על לוחמי הימ"מ המשימה לחסלו. בכ"ג בחשוון תשנ"ו (נובמבר 1995) הוענק לדורון עיטור המופת על גילוי אומץ לב בפעולה בה נפצע. לאחר הפציעה הרופאים ניבאו לדורון שעות , ואחר כך ימים. אבל דורון כנגד כל הסיכויים החזיק שלוש שנים וחצי בגבורה. רק לוחם העשוי ללא חת יכול היה למשוך שלוש שנים וחצי בגבורה כה מתמדת, בעיקשות כה מעוררת כבוד, בעמדו בגבורה במלחמה הכבדה שלו מול המוות שארב לו. שלוש שנים וחצי במסדרונות בתי החולים הוכיח דורון שהוא שייך לזן המשובח ביותר שקיים. רב-סמל ראשון דורון נפטר בו' בטבת תשנ"ט (25.12.1998). בן עשרים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בנהריה. הותיר הורים, אח ואחות.
