בן-הרי, משה (מוישלה,פליישר)

בן יצחק וריבה. נולד ביום כ' בסיון תש"ז (8.6.1947) בגדרה. שם למד בבית הספר היסודי על שם פינס אבל כל ימי ילדותו השתוקק להצטרף לקיבוץ ובשעה שסיים את לימודיו היסודיים המשיך את לימודיו התיכוניים בקיבוץ נחל עוז אשר בנגב המערבי. במסגרת חבורת הנוער שבמשק היו ויכוחים על בעיות חברתיות אבל משה לא התערב בהם ולא התרגש מכל הסובב אותו. תמיד היה נוח לבריות, לא התרגש וחי את חייו בשקט. בכל זאת ראה את עצמו כחבר נחל עוז לכל דבר. ביולי 1965 גויס לצה"ל ויצא לנח"ל. הוא הוכיח את עצמו כחייל מסור, אמיץ, שקדן וממושמע, שמילא כל תפקיד שהוטל עליו ללא רבב. לכן היה אהוב על מפקדיו וחבריו כאחד. זמן מועט לפני שיחרורו מן הצבא התלבט בהחלטה על עתידו, אף כי דבר אחד היה ברור לו: את השדה, את הטרקטור ואת העבודה אהב אהבה עזה. הוא היה רוצה להשתלם, לפי מה שסיפר לאחד החברים, בכל הקשור לגידולי שדה. באחד הימים הגיעה השמועה על השריפה בשדות והוא חש מיד לעזרה. בתחילה ניסה להפעיל רכב חקלאי אך כאשר הזדמן הג'יפ בדרכו קפץ עליו – וג'יפ זה עלה על מוקש; זה היה ביום כ"ד באייר תשכ"ח (22.5.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנחל עוז. אחרי נפלו הוציא הקיבוץ לזכרו חוברת בשם "קמו אל אש".