בן-הרוש, שמעון-שלמה
בן אמיל וג'נט. נולד ביום כ"ה בחשון תשי"ט (8.11.1958) בראשון- לציון. למד בבית-הספר היסודי 'איתמר' שברמת-אליהו ואחר-כך סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון מקצועי 'אורט-סינגלובסקי' במקצוע מסגרות-מכנית. שמעון היה תלמיד מצטיין. נער נאה מאוד בהופעתו. הוא היה חברותי ופעלתן. היה חבר בתנועת הצופים ובגדנ"ע, השתתף בחוג לקליעה, למד בקונסרבטוריון למוסיקה, אהב לקרוא, לבנות מערכות סטיריאופוניות וניהל יומן-חיים. היה אהוב על חבריו וידוע כמי שתמיד מוכן לעזור. בייחוד אהב לעזור לאחיו בבית- המלאכה שלהם והיה גם מסור מאוד לבית. בתחילת נובמבר 1976 גויס לצה"ל והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות השתלם בקורסים שונים, הועלה לדרגת סמל והועסק בתפקיד חמש-צריח. ביום כ"ח באייר תשל"ח (4.6.1978) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבראשון-לציון. הניח אחריו הורים ואחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "כברת-דרך ארוכה עבר אתנו שמעון, והוא אהוב ומקובל על חבריו לפלוגה וליחידה. הכרנו את שמעון כאדם, חייל למופת, חבר ובעל-מקצוע מעולה. כולנו ידענו שאם יש תקלה בטנק, אף אם הוא בפלוגה אחרת, תמיד אפשר לפנות אל שמעון והוא היה עוזר ומתקן ביעילות ובמסירות. שמעון אהב את הצבא וראה בו ייעוד, לילות כימים עשה בפלוגה, ולכל מקום שיצאה הפלוגה היה מקומו עמה. שמעון שאף ליותר ממה שנדרש ממנו ביחידה וחשב שכקצין יוכל לתרום יותר משהוא תורם כאיש חוליה טכנית, אך עקב האסון הטרגי נמנע מאתנו לראות את שמעון כקצין שכל האפשרויות פתוחות לפניו". משפחתו הנציחה את זכרו בספר-תורה שתרמה על-שמו.