בן הרוש, יחיאל (‘אדמו’)

בן שלמה ופורטונה. נולד ביום ד' באייר תשי"ז (5.5.1957) בתל- אביב. משפחתו גרה ביפו ומשם עברה לבת-ים. כאן למד בבית- הספר היסודי ע"ש א. ד. גורדון. כיון שנתגלתה בו נטייה לספרות – ובלבו חלם להגיע למעמד של ספר מפורסם – המשיך ללמוד בבית- הספר לספרות 'דיאנה' בתל-אביב וסיים אותו בהצלחה. יחיאל היה נבון, ביישן ונדיב. עוד בילדותו נתגלה כישרונו לציור. הוא בילה שעות ארוכות בציור, שנושאיו היו – נופי-טבע ובני-אדם. הוא היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. מטבעו היה אופטימי. הוא ראה הכול מזוית-ראייה חיובית, אהב ליהנות מן החיים והאמין בעתיד הטוב הנשקף לו. דמותו של אדמו – כך כינו אותו חבריו – היתה תמירה, וחיוך של טוב-לב היה שפוך תמיד על פניו. יחיאל גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והוצב לחיל-האויר. הוא עבר קורס כבאות-אש תעופתית, ובמקצוע זה באו לגילוי כושרו הגופני המעולה ומסירותו לתפקיד. יחיאל נפל בעת שירותו ביום כ"א בניסן תשל"ח (28.4.1978). הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים, אחרים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "מטרת תפקידו בצבא היתה הצלת חיי-אדם, תפקיד המחייב מאמץ רב, ידע מקצועי וקור-רוח. בתפקיד זה הצטיין יחיאל בכושרו ויכולתו. יחיאל היה חבר מסור לחבריו ביחידה, בן נאמן להוריו וחייל מסור לעמו". המשפחה תרמה תרומה על-שמו לבית-כנסת בבת-ים.