בן-דרור, שמעון
שמעון, בן שולמית ואהרון ז"ל, מוותיקי הקבוצה וממייסדיה, נולד ביום כ"ג באייר תשי"א (30.5.1951) בשדה נחמיה (חוליות) ולמד בבית-הספר היסודי שבחוליות ובבית-החינוך המשותף לעמק החולה, שבכפר בלום. הוא היה תלמיד נבון, מהיר תפיסה וחרוץ, שהצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. בסיום לימודיו בכיתה י"ב הגיש למוריו עבודת-גמר של בית-הספר התיכון בנושא "קבוצות מספרים", שבעבורה זכה לציון מעולה. מגיל צעיר היה שמעון קשור לחקלאות ולעבודת השדה. את רוב חופשותיו בבית-הספר ובתקופת השירות בצבא הקדיש לענף החקלאי שהיה אהוב עליו – גידולי שדה. לאחר שסיים את הלימודים בבית-הספר התיכון יצא שמעון עם כמה וכמה חברים, בני משקים שונים, לשנת-שירות מוקדמת במבוא חמת. שמעון גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1971 והוצב לחיל השירון. את תקופת שירותו עשה שמעון ביחידות קרביות שונות של החיל. הוא היה חייל טוב, אהוב על חבריו ועל מפקדיו. לאחר שהשלים קורסים מקצועיים שונים והצטיין בהם, נשלח לקורס קצינים. בבית-הספר לקצינים היה בין החניכים שהצטיינו בידע המקצועי שלהם. כמו-כן התבלט בכושרו הגופני ובכושר המנהיגות שלו. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים היה שמעון צוער, בוגר בית-הספר לקצינים, שעמד לסיים את קורס קציני שריון. הוא וחבריו צורפו ליחידות הלוחמות, ושמעון השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. באחד מקרבות הטנקים נגד המצרים ביום הראשון של המלחמה, ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע שמעון ונהרג והוא נמנה עם הלוחמים, שמקום קבורתם לא נודע. לזכרו הוקמו מצבות בשדה-נחמיה ובהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, על שמעון כי "היה קצין טוב, מסור ואחראי". חברי משקו, שדה-נחמיה, הוציאו לאור חוברת לזכרו בעריכת אחיו מיכאל, ובה כתבים ומכתבים של שמעון. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
