בן דבורה ויוסף. יששכר נולד בי"ד בכסלו תרפ"ו (1.12.1925) בעיר ורשה אשר בפולין כי ששכר טנצמן. פרשת השבוע בה נולד היא פרשת "וישלח" בספר בראשית, וכך כתוב שם (פרק ל"ה פסוק כ"ג): "בני לאה בכור יעקב, ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון". אביו של יששכר, יוסף טנצמן, נולד בסטולין אשר בפולין. אמו, דורה לבית מנזון, נולדה ברובנו. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1940. יששכר הגיע ארצה והוא בן חמש-עשרה והתקבל ללימודים בבית הספר התיכוני למסחר "גאולה". הוא היה תלמיד מעולה. בית ספר זה היה מאוד יוקרתי. יששכר החל את דרכו כסטודנט למתמטיקה, פיסיקה וכימיה. הוא היה סטודנט מצטיין ומבריק, אך נאלץ להפסיק את לימודיו טרם קבלת התואר כיוון שאמו האלמנה נתקלה בקשיים בפירוק שותפות בחנות לממכר טקסטיל עם שותפיו של בעלה המנוח. יששכר, כבן בכור, הרגיש חובה לסייע לאמו להתיר את ההסתבכות העסקית, ועזר לה להקים חנות גלנטריה. חלום חייו של יששכר היה בעצם ללמוד הנדסת טקסטיל בחו"ל (בארץ עוד לא למדו זאת באותה עת). הוא התקבל ללימודים באנגליה יחד עם חבר לכיתה בשם גולוס שלימים הקים את בית החרושת הידוע "סולוג" (אותיות שמו במהופך). יששכר לא הגשים שאיפתו, מהסיבות שהוזכרו, וכיוון ששירת כקצין במשטרה הצבאית התגייס למשטרת ישראל. בשנת 1951 עבד יששכר במשטרת ישראל, כאשר התקבלה הוראתו של ראש הממשלה ושר הב יטחון דאז, דוד בן-גוריון, לעברת את שמות המשפחה, באומרו: "יש לשאת בגאון ובשמחה שם עברי בארץ העברים – בארץ ישראל". יששכר קרא לעצמו בן דור, כשהוא מכוון להיות בנה של דורה אמו. יששכר, מעתה בן דור, מילא תפקידים רבים ומגוונים במשטרת ישראל. הוא סיים קורס קצינים וקורס קצינים בכירים של המשטרה. במהלך שנות שירותו הוא שימש כחוקר-תובע בענף פלילי במחוז ת"א, קצין מדור קניות, קצין מדור תפקידי מטה במחלקת התכנון, סגן מפקד נפת פתח תקווה-שרון וראש לשכת סיור וניהול, מדריך בבית הספר לקצינים בכירים, ראש מדור תכנון וראש מחלקת סיור ומבצעים. בין התאריכים 26.11.1971 ל-24.12.1972 הוא שהה באוגנדה בשליחות משטרת ישראל. בשנת 1973 הועבר יששכר למשרד המשטרה, שם כיהן כראש היחידה לתכנון ותקצוב. הוא שימש כיועץ כלכלי לשר שלמה הלל במשך חודש ימים בלבד , וביקש לחזור למטה הארצי. בשנת 1974, עשרה ימים לפני מותו, שב יששכר למטה הארצי ומונה לתפקיד ראש מחלקת תכנון. יששכר היה איש מבריק, אינטליגנטי מאוד, בעל כושר ניסוח והבעה יוצאים מן הכלל. הוא היה איש חם, נעים, אמין ובעל קול סימפטי ומרגיע עם ריש פולנית מתגלגלת. יכולת לסמוך עליו בבית, ויכולת לסמוך עליו בעבודה בעיניים עצומות. יששכר, שהצטיין בעבודתו, הועלה שלוש פעמים בדרגה בתוך עשר שנים. בשנת 1962 היה פקד צעיר, מדריך בכיר בבית הספר לקצינים בכירים. בשנת 1963 קיבל דרגת רב -פקד וב-1972 כבר היה ניצב משנה. לא קרה כדבר הזה בתולדות משטרת ישראל עד אז. איש מעולם לא טיפס במהירות כזו בסולם הדרגות כמוהו. יששכר היה גם הרוח החיה בארגון מסיבות ונשפים של המשטרה. גם את כנס היובל לבית ספרו תיכון "גאולה", כמו את פגישת מחזור בני כיתתו בתיכון זה, יזם וארגן יששכר. ניצב משנה יששכר נפל בעת שירותו בל' בשבט תשל"ד (22.2.1974) בן ארבעים ושמונה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר אישה- מרתה, שני בנים- יוסי ואיתן, אח ואחות – מאיר ויונתי. במלאת שנה לפטירתו של יששכר הוקדשה לזכרו על ידי המשפחה וחבריו פינת קריאה בבית השוטר ברחוב פארן 2 ברמות אשכול בירושלים. הטקס נערך לאחר האזכרה בבית הקברות. שבעים שנה לאחר הולדת יששכר, במאי 1995, הנציח בנו איתן את שמו בשם בתו הבכורה , כאשר קרה לה שחר. איתן לקח את שלוש האותיות האחרונות של יששכר, החליף את ה-כ' ב-ח', וכך זכתה בכורתו בשם מקסים זה.
