בן-דוד, יובל

בן יהודית ושמואל (צייר, מורה לציור ב"בצלאל" ובסמינר למורים בבית-הכרם בירושלים), נולד ביום ט"ו בשבט תרפ"א (15.1.1921) בירושלים. בן שבע נתייתם מאביו, ומחוסר אפשרות לחנכו במשפחה לא מצא את מקומו בבית-הספר ונדד ממוסד למוסד (בית-ספר עממי בירושלים, בית-חינוך בתל-אביב ובן שמן), עבר לקבוצת גבע, אל דודו-אפוטרופסו חבר המשק ולמד בבית-הספר שבקיבוץ הסמוך עין חרוד (בגבע לא היתה כיתה מתאימה בשבילו). בתחילה היה ילד קשה אולם אחרי אזהרת המורים בגלל התנהגותו הפרועה נשתנה לגמרי, הצטיין בלימודיו ובהתנהגותו וסיים את בית-הספר כתלמיד טוב. הוא נכנס לעבודה בגבע, הצטרף לחברת הנוער המקומי, נתקבל כחבר מן המניין במשק, התמסר בייחוד לענף הרפת ושקד בלי הרף על השתלמותו בו עד שהיה האחראי העיקרי בענף זה. אופיו נתגבש, כפי שציין אחד מוותיקי הקבוצה והיו בו "עקשנות, התמדה, הליכה בקו עצמאי, מקורי, והשתרשות". היה חבר ה"הגנה" מנעוריו ומ1942- בחי"ש. עבר קורסים לחבלה ולסמלי חבלה. ב-1943 ביקש להתנדב ליחידה עברית בצבא הבריטי ואחר-כך לבריגדה היהודית, כשהוכרז על ייסודה, אך ויתר על כך מתוך משמעת למשק ואחריות לענף. יובל התגייס לשירות ב-5.4.1948 ושירת בחטיבת "גולני". הוא השתתף בפיצוץ גשרים בכביש עפולה-ג'נין, בכיבוש בית שאן, בקרבות באזור ג'נין, בהתקפה על משטרת ג'נין, בכיבוש נצרת והגליל ובפעולות-גמול בצנדלה (אזור ג'נין). בראשית דצמבר 1948 ירדה חטיבת "גולני" לנגב. במהלך הפתיחה של מבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי מתחום המדינה הוטל על החטיבה לתפוס משלטים מול רצועת עזה. בקרב זה נפל ביום כ"א בכסלו תש"ט (23.12.1948), ונקבר בגבולות. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ גבע.