בן-דב, גיא (יוסף)

בן נאורה ודרור. נולד ביום ט"ו בניסן תשכ"ה (17.4.1965) בפתח תקווה. הוא התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'קרול' בעיר. כשהיה בן שמונה עברה המשפחה לרמת אפעל וכאן המשיך וסיים את לימודיו היסודיים. בית-הספר ברמת אפעל היה לו ולחבריו חממה מצוינת, מלאה מסירות וחום. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף ביהוד במגמה ההומנית. כבר מגיל צעיר התבלט. היה אהוב מאוד על חבריו ונחשב למנהיג בכיתתו. כאשר היו בעיות חברתיות עם תלמידים או בעיות ביחסים עם מורים, ידעו המנהל והמחנכת שגיא ישפיע על התלמידים בכיוון החיובי. הוא היה חובב ספורט. בילדותו הצטיין בטניס ואחרי-כן שיחק כדורגל וכדורסל באגודת הספורט רמת אפעל. עד תחילת לימודיו בבית-הספר התיכון היה חבר בתנועת הצופים. הוא הצטרף אל הוריו לטיולי משפחות של החברה להגנת הטבע, הכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה, ואף הקדיש את זמנו לקריאת ספרים בנושאי גיאוגרפיה והיסטוריה של ארץ-ישראל וספרים הקשורים בביטחון מדינת ישראל. היתה לו ספרייה אישית גדולה על תולדות ארץ-ישראל ובמיוחד על תקופת בית שני. גיא הותיר את רישומו על כל מי שהכירו. בפניו הנאים וביחסו החם, וכך היה גם כשהתנדב במשך השנתיים האחרונות ללימודיו בבית-הספר התיכון לעזור לקשישים בבית-האבות במקום מגוריו. הוא גויס לצה"ל בחודש פברואר 1984. הוא שאף לשרת בקומנדו הימי, אך לבסוף התנדב לחיל-הצנחנים. כאן באו לידי ביטוי ערכי היסוד שחונך עליהם והזדהה איתם, אך גם קווים המיוחדים לו: כפי שכתב עליו מפקדו: "גיא הצטיין כחייל יוזם ומקצועי, בעל היגיון בריא, כשהוא זוכה להערכת רבים מחבריו לפלוגה המסייעת". הוא עבר קורס צניחה, קורס מדריכי קליעה וקורס מ"כים. לאחר מספר חודשי הדרכה הצטרף לפלוגת הרב"טים ולמחלקת הסיור של הגדוד. כתב עליו חניכו: "לא נשכח את חיוכו הרחב, התמידי, המרחף על פניו הנאים, חושף מחשבותיו לכול וכובש את לב חייליו ומפקדיו". ביום ג' בתמוז תשמ"ו (10.7.1986), באזור שמצפון לראש הנקרה, נפגע גיא בקרב נגד מחבלים שעלו על החוף מתוך סירה. הוא מת מפצעיו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ואח – הילה ומשה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון יצחק רבין: "גיא ז"ל שירת בגדוד 890, חיל-הרגלים. הוא היה חייל מצטיין ממושמע ומקצועי. מהפעילים והבולטים שבחיילי הפלוגה. אדם וחבר למופת". וכתב מפקדו: "חברים רבים קנה לו גיא בכוח אישיותו ומזגו הנוח והחם, תמיד מחייך, תמיד עוזר. עם נפילתו של גיא איבדנו לוחם ורע מהטובים שידענו. החלל שנוצר, לא במהרה יתמלא. משוכנע אני שחינוכו כאדם נעוץ בחינוך שקיבל בביתו. אהבת האדם ואהבת המדינה, לאלה אחראים אתם, ועל כך תבורכו".