בן-ברק, זהר

זהר (זוריק), בן פנינה ומנחם, נולד ביום ד' בניסן תשי"ד (7.4.1954) בנהלל. הוא למד בבית-הספר הממלכתי "נהלל" שבמושב ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "העמק-המערבי" בקיבוץ יפעת. הוא היה חבר בתנועת נוער-המושבים ובתנועת הנוער-העובד והשתתף בפעולותיה החברתיות של התנועה, בטיולים ובמחנות. שלוש אהבות היו לזהר: הספורט, משק-החי והמוסיקה. כשרכב על סוסו בשדות עמק-יזרעאל ונתן קולו בשיר, התאחדו שלוש אהבותיו. כשלא עסק ברכיבה, הקדיש את זמנו הפנוי למשחק הכדורסל, לטיפול בבעלי-החיים שבמשק ולהאזנה למוסיקה. זוריק היה צנוע ושקט, אך עם זאת התבלט בשעות של שמחה, כשסחף את חבריו בריקוד, או כששר את השירים האהובים עליו, שאת מלותיהם ידע על-פה. הוא היה טוב-לב ואהוב על חבריו, נענה תמיד לכל מעשה שיש בו תועלת וטובה ונהג לשחק עם פעוטות המושב, מעולם לא חשש מפני עבודה מפרכת ולא התלונן על קושי או על מעמסה. בן נאמן היה להוריו, דואג לבני משפחתו ועוזר לאביו בכל עבודות המשק. זהר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 ונוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס מ"כים, ואחר כך שב ליחידתו בחטיבת "גולני". הוא היה חייל אחראי וממושמע ושימש דוגמא לחבריו במסירותו, בסבילותו ובגאוותו הרבה על חטיבתו המהוללת. הוא נבחר להשתתף במצעד יום-העצמאות, השתתף בצעדת שלושת-הימים, שיחידתו זכתה בה במקום הראשון, ואף נשלח מטעם יחידתו להשתתף בצליחת הכנרת. מפקדו העיד עליו, שהיה מסור לתפקידו ושימש מופת לחבריו בביצוע מושלם של המשימות שהוטלו עליו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף זהר בקרבות נגד הסורים ברמת-הגולן. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ונהרג בהסתערות הראשונה על החרמון, שנכבש בידי הסורים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב נהלל. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.