בן בסת, מאיר

בן בוקה ואלברט (אברהם), נולד ביום י"ב באדר תרפ"ח (4.3.1928) בעיר פיליפילי (פיליפופול), בולגריה ולמד בבית-הספר העברי המקומי. בשנת 1944 עלה ארצה, עבד כמכונאי בקיבוץ דפנה, כעבור שלוש שנים הצטרף להכשרה בדפנה ואחר-כך עבר לחולתא. היה איש עבודה מנעוריו והתמסר גם ללימודים. עד שעה מאוחרת בלילה היה מהלך בקיבוץ בבגדי-עבודה, עוזר לחברים ופעיל במועדון הקיבוץ. בטיולים דאג תמיד שלא יהיו נחשלים ועזר למפגרים. בנפול קטטה בין חברים היה משלים ביניהם. הוא האמין בכל לבו בעתיד הקיבוץ ובמיזוג יוצאי הגלויות שבו. עם צאת קבוצת ההכשרה שלו לנקודת הקבע במשגב עם היה בין ראשוני הבונים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לחם בשורות חטיבת "יפתח", השתתף בקרבות בגליל העליון וביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948) נפל בקרב בעת כיבוש מצודת המשטרה בנבי-יושע שבגליל. מאיר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולתא.