בן-בסט, יהודה

בן אוסקר ורחל. נולד ביום כ' בסיון תרצ"ה (19.6.1938) בפלובדיב שבבולגריה. למרות כל הקשיים שבולגריה היתה נתונה בהם בהיותה תחת עול הנאצים ועם שאביו היה במחנה עבודה השתדלו ההורים שלבנם לא יחסר דבר. כשבולגריה שוחררה מעול הנאצים נשלח יהודה לבית ספר יסודי יהודי ושם למד עד שנתו הרביעית שבו – אך באותה שנה עלה לארץ. ההורים החליטו לעלות לישראל בשנת 1949 אחרי הקמת המדינה – ואז החלו בשבילם קשיי הקליטה ונוספה לכך – הדאגה לחינוך בנם. יהודה שאף להצטרף לקיבוץ אך בגלל גילו הצעיר נענה בשלילה. הוריו החלו לעבוד והוא המשיך בלימודיו היסודיים, שהפסיק בבולגריה עם עלותו לארץ. הוא עשה ככל אשר יכול כדי לסייע להוריו העמלים בטפלו, אחרי הלימודים, באחותו הקטנה ממנו בשבע שנים. בסיימו את לימודיו בבית הספר היסודי התקבל כתלמיד בבית הספר לקציני ים בעכו וכתום ארבע שנות לימודיו שם גויס לחיל הים; זה היה באוקטובר 1957. הוא סיים את קורס הקצינים ולאחר מכן קורס חובלים. אז החל לשרת כסגן קצין מכונה על המשחתת "אילת". לאחר מכן עבר לאח"י "יפו" כקצין מכונה למשך תקופה קצרה; באותו זמן לקח לו אשה. אחרי זה עבר לאח"י "חיפה", אשר בה קיבל את הכשרתו כקצין מכונות ראשי. לאחר שירות של שנתיים וחצי ב"חיפה" חזר לאח"י "אילת" וגם בה שירת כקצין מכונות ראשי. יהודה הגיע לדרגת רב סרן והיה אהוב על פקודיו ומפקדיו כשם שהיה מסור להוריו ומשפחתו. עניו וצנוע היה ומעולם לא רצה להתבלט. הוא שאף להמשיך את לימודיו בטכניון העברי בחיפה, אך בשל מסירותו ואהבתו לאניה ולצה"ל נדחתה הגשמת שאיפתו זו. הוא נמצא באניה עד היום אשר פגעו במשחתת טילים מצריים שטיבעוה ויחד איתה ירד גם יהודה למצולות ים; זה היה ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) מול חוף רומני שבצפון סיני. הניח אשה ובן. מאחר שגופתו לא נמצאה הוצבה לזכרו מצבה בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. לאחר מכן הוצבה לו מצבה לחוד בבית הקברות הצבאי בחיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.