בן-ארצי (פרידלנדר), גבריאל (‘גבי’)

בן אברהם ופיי (ציפורה). נולד ביום כ"ו בשבט תשט"ז (8.2.1956) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי 'תל-חי' שבמקום, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ה' שבתל-אביב. גבי היה תלמיד מוכשר והצטיין במתמטיקה. גם מחוץ למסגרת- הלימודים הקדיש שעות רבות ללימודי המתמטיקה ואף זכה בפרס הטכניון בחיפה בתחרות לילדים מחוננים במקצוע זה. בצד הלימודים התמסר לתחביביו: ניגן בחליל, בגיטרה, בסקסופון ובפסנתר. היתה לו שמיעה אבסולוטית וגילה כישרון רב בנגינה. עם-זה, עסק בענפי-ספורט שונים, היה אספן נלהב והצליח לרכוש לו אוסף-בולים ואוצר של תמונות. היטיב לשחק במשחק השחמט ובמשחק הברידג' והקדיש זמן רב למשחקים אלה. בהיותו חבר בקהילה הרפורמית הקפיד להתפלל כמצות הקהילה. השתתף בקביעות בחוג לריקודי-עם של אוניברסיטת תל-אביב. גבי היה בן מסור להוריו וידיד-נפש לאחותו הצעירה ממנו. שמר על קשר הדוק עם בני-משפחתו ועם קרובי המשפחה הענפה ברחבי-הארץ. עזר לכול – להוריו, לידידיו ולמכריו. חיי היום-יום שלו היה מלאים פעילות, וחוג-מכריו וידידיו גדל והתרחב. גבי פגש את שלי מוצקין האמריקנית, בעת ביקור שערכה בארץ, והתיידד עמה. גם כשחזרה לארצות-הברית היא שמרה לו אמונים, והוא השתדל לפגשה מדי-שנה כאשר ערך טיולים לחוץ-לארץ. גבי גויס לצה"ל בינואר 1974 והתנדב לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-טיס וכן בקורס-צניחה ובקורס-נוטים, נשלח לטייסת חיל-האויר בצפון-הארץ. אהב מאוד את הטייסת שלו ונהנה מנוף הגליל ומהאוירה בבסיס. כעבור זמן, בהיותו קצין מצליח, נשלח לבית-הספר לטיס בדרום-הארץ ועבר הכשרה לקורס מדריכי-טיסה. היה אחראי ומסור לתפקידו ומוכן לקבל על עצמו כל תפקיד שמפקדיו הטילו עליו. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל גבי בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. גבריאל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. אחרי מותו הועלה לדרגת סרן. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גבי הכיר בזכותו לשרת את עם-ישראל כמיטב-יכולתו, וברור היה לו כי בצד הזכות והחובה טמון בשירות זה סיכון, שיש לחיות עמו יום-יום, וכי דרושים אומץ-לב וכוחות-נפש רבים כדי להתמודד עם המשימות הקשות. חבריו ליחידה אהבוהו בהיותו חביב, עליז, שותף פעיל בכל אירוע וחבר אמיתי לידידיו".