בן אריה, שמואל

בן אוטילה ושמחה. שמואל נולד ברומניה בי"ג בסיוון תרפ"ה (5.6.1925). הוא למד שם בבית ספר יסודי ותיכון. עלה ארצה בשנת 1941, במסגרת עליית הנוער, ומאז נפרד לנצח מהוריו וממשפחתו. בארץ הגיע שמואל לקיבוץ גניגר, בו סיים את לימודי התיכון. בהמשך הצטרף לקבוצה שמטרתה ה ייתה יישוב הנגב והיה בין מקימי קיבוץ ניר עם. במלחמת העצמאות, בזמן הקרבות הקשים בנגב ובניר עם, שימש מדריך נשק ולוחם. כמו כן היה בין מקימי אחת עשרה נקודות התיישבות בנגב – חומה ומגדל. ב-1949 היה בין מקימי מושב היוגב בעמק יזרעאל ושימש במשך שנים כמא"ז במושב. שמואל סיים קורס קצינים בצה"ל בשנת 1950, שירת שנה בקבע בחיל רגלים ושוחרר בדרגת סגן. ב-1954 התבקש להתגייס למשמר הגבול, שהיה בתחילת דרכו. הוא שימש כמפקד חבל ולאחר מכן התנדב לשרת כמפקד מחלקה מבצעית בבית שאן. בכל מקום בו שירת – מגידו, בית שאן, עפולה – הסתגל לסביבה בצורה מהירה וטובה. בספטמבר 1959 היה למפקד פלוגה. שמואל היה אב למופת ונאמן למשפחה. תחביביו של שמואל היו איסוף בולים, קריאה, עבודות עץ וטיולים בארץ, התנדבות קהילתית ועזרה לזולת בכל דרך. הוא היה אדם הומני ושימש מופת למשפחתו ומכריו, היה אהוב ואהוד על הבריות בשל אופיו המיוחד. ביום ג' בתמוז תש"כ (28.6.1960), בעת סיור בגבעת ההתיישבות של תל קציר יחד עם עוד שוטרים, בזמן החלפת העמדות, נפתחה אליהם אש ממוצב סורי. כדור חדר לבטנו של שמואל והוא נהרג. מפקח שמואל היה בן שלושים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בעפולה. הותיר אישה ושני ילדים.