בן אמיתי, יוסף

בן בריינדל וברוך, נולד ביום י"ח בחשוון תרפ"ז (26.10.1926) בעיר סוסנוביץ, פולין, בן למשפחה שומרת-דת. בשחר ילדותו מת עליו אביו בלי שזכה להכירו. בשנת 1936 עלה עם אמו ארצה ונמסר לבית-היתומים דיסקין בירושלים. לאחר ששהה שש שנים באותו מוסד נתייתם גם מאמו וגמר אומר לעוזבו. יוסף הצטרף להסתדרות "הנוער העובד". בשנת 1944 עבר לעבוד בנהלל והעבודה החקלאית שבתה את לבו. מקץ שנתיים הצטרף לקבוצת הכשרה מגויסת בעין גב ועם קבוצה זו יצא אחר-כך לשתי שנות שירות בפלמ"ח. יוסף היה ידוע-חולי וחלש בגופו והרופא ציווה לשחררו מן השירות, אך עקשנותו וכוח רצונו העז עמדו לו, והוא חזר ליחידתו, אל חבריו. נער עליז ושמח היה, היטיב לצאת במחולות ועל אף חולשתו הגופנית מיאן לפגר אחרי חבריו בכל עבודה או תפקיד. עם תום תקופת השירות עברה הקבוצה להתיישבות במנרה. חצי שנה בלבד הספיק יוסי לחיות במקום מושבו הקבוע. ביום כ"ו בשבט תש"ח (6.2.1948), כשהיה בדרכו חזרה למנרה לאחר שנותח בבית-החולים בטבריה, נקפד פתיל חייו כשהותקפה השיירה מן המארב. יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במנרה, וקברו הוא הקבר הראשון שנכרה במקום. קבוצתו הוציאה חוברת לזכרו ולזכר חברו יהודה דנגורי, במלאות שנה למותם.