בן-אלי (אלקינד), יצחק

בן מרי ונחום. נולד בט"ו באדר תרע"ג (22.2.1913) בקובנה שבליטא. בשנת 1918 היגרו הוריו לדאנציג. בבית הוריו קיבל יצחק חינוך לאומי ובמקביל רכש השכלה כללית. בגיל שש עשרה סיים את לימודיו התיכוניים ואז נסע להולנד להשתלם באגרונומיה. מנעוריו נמנה עם הנוער הציוני בעירו והיה בין מייסדי בית"ר בדאנציג. הוא הצטיין כמחנך מעולה, נתמנה "סגן נציב" והיה ממארגני הכינוס העולמי הראשון של בית"ר שנערך באותה עיר בשנת 1931. יצחק גבה הקומה ויפה התואר נודע באומץ ליבו ובנכונות למלא כל שליחות שהוטלה עליו. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, התגייס לפלוגות הגיוס של בית"ר ולימים הצטרף למחתרת האצ"ל. לפרנסתו עבד בבניין ומאוחר יותר נמנה עם עובדי ארגון פרי הדר "זאב" שבנמל חיפה. בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי ושירת בפלוגת התפעול של הנמלים. גם שם בלט בתכונותיו הסגוליות ובמהרה הועלה לדרגת סרג'נט. הוא לחם בחזית יוון ושם נפל בשבי הגרמני. בי' בטבת תש"ב (30.12.1941) נפטר בשבי. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבקראקוב. הניח אשה ובת. שמו הונצח ב"זכרם נצח, ספר יזכור לגבורי הארגון הצבאי הלאומי".  ציון מיקום קיברו 6D11 יחידה Royal Engineer דרגה Serjeant.