בן-אברהם, דויד
בן סזאר ועמליה. נולד ביום כ"ז בכסלו תרע"ה (15.12.1914) ברומא, בירת-איטליה. סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה ברומא ועסק בפרקליטות. היה גם באקדמיה הצבאית האיטלקית ושימש בחיל-הקשר האיטלקי בדרגת סרן. בפרוץ מלחמת-העולם השניה היה נגד המפלגה הפשיסטית, התגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל-המודיעין. כאיש-מודיעין בריטי נשלח מקומות רבים ושיגר ידיעות מועילות לבריטים; נשלח גם ללוב כשזו היתה תפושה על-ידי האיטלקים ובתקופת הכיבוש הנאצי והודיע על כל הנעשה שם וידיעותיו אמנם היו לתועלת רבה לשחרור האנושות מצפרני-הנאצים. סיים בצבא הבריטי בדרגת רב-סרן ובשנת 1946 עלה לארץ ועבד כפועל עד פרוץ מלחמת-הקוממיות כשגויס לצה"ל (במאי 1948) ושירת בו עד 1952. בשירות-המילואים היה בישובי-הספר. בשנת 1954 עבר להתישבות מן העיר לכפר והתישב בכפר-מונש, אך בשנת 1961 התגייס מחדש ושירת בצבא-הקבע בדרגת סרן. ביום כ' באייר תשכ"ז (30.5.1967) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי אשר בנתניה.