בלקינד, מאיר

בן פנינה ושמשון ממשפחות בלקינד ופריימן, ממייסדי ראשון לציון וגדרה. נולד ביום ט"ו בשבט תרס"ג (13.3.1903) בראשון לציון. אחיו נעמן ואיתן היו מפעילי מחתרת ניל"י במלחמת העולם הראשונה. האח הבכור נתפס והועלה לגרדום בדמשק בשנת 1918. ילדותו של מאיר עברה עליו במושבה ואת חינוכו קיבל בגן הילדים ובבתי-הספר העבריים הראשונים בארץ. היה נער יפה תואר ומלא חיים וחביב על מכריו. חיבה מיוחדת נודעה ממנו למשק החקלאי. עבד בכרמי אביו ובענף הטבק. כשגילו התורכים את מחתרת ניל"י הושלכו הוריו ואחיו של מאיר לכלא רמלה. מאיר היה אז בן עשר והלך יום יום ברגל אל רמלה הערבית לבקר את משפחתו. בגיל 15 שנים העביר מסרפנד, על גבי עגלה רתומה לפרדות, נשק אל טרומפלדור ואנשיו בתל חי. כעבור שנה התנדב ל"משטרה המעולה" ושירת בה שנתיים. אחר כך חזר הביתה לעבודה במשק. מאיר נמנה עם מקימי אגודת הספורט "מכבי נורדיה" בראשון לציון ועם מנגני התזמורת במושבה. מחמת המשבר הכלכלי בארץ בימי העלייה הרביעית יצא לתקופת מה לדרום-אפריקה ועם שובו לארץ בהשתדלותו של יהושע חנקין נשלח לספרד ללמוד שם את מקצוע הפרדסנות. אחרי תום לימודיו אלה התמנה למשגיח ולמנהל של חוות "אוצר חנקין" ליד קלקיליה. ידידים רבים רכש בקרב הערבים והוא סייע להם בהובלת חומרים שהתקשו בהשגתם. בשנת 1936, עם החמרת המצב הבטחוני בארץ, סירב מאיר לפנות את החווה על אף דרישות מצד מוסדות הישוב. באחד מימי אלול תרצ"ו הגיעה מן החווה ידיעה טלפונית ולפיה מתוכננת התקפה על עובדיה. מאיר יצא לשם מיד, כל הלילה עמד על המשמר ולמחרת, ביום ג' באלול תרצ"ו (21.8.1936), עם סיום העבודה, יצאו העובדים במשאית בדרכם לכפר סבא. במרחק של 300 מטרים מהחווה נתקלו במחסום אבנים ואש הומטרה עליהם משני צידי הדרך. נהג המשאית נהרג במקום. מאיר הספיק לירות שני כדורים מרובה הציד שהיה בידו אך נפגע מכדור בליבו ונהרג גם הוא. שאר הנוסעים נפגעו אף הם. לשמע היריות יצאו מן החווה שלושה נוטרים. אחד מהם נהרג מייד וחבריו נסוגו וביקשו עזרה מכפר סבא. התוקפים, שסבורים היו כי כולם נהרגו, הסתלקו מן המקום וכך ניצלו שלושה נוסעים. כוח צבאי שהגיע מכפר סבא חילץ את הנפגעים. מאיר נמצא יושב ליד ההגה, רובהו עדיין מכוון בידו. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין של ראשון לציון בחלקת קברי משפחת בלקינד ליד קבר אחיו נעמן. הניח אשה ותינוקת בת 5 חודשים, אב ואח. הונצח בספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי, בחוברת לציון חללי כפר סבא והסביבה, בספרים "דם ואש" ו"מאורעות תרצ"ו" ובחוברת זכרון מטעם "כופר הישוב". בעתונים "דבר" ו"הארץ" התפרסמו רשימות לזכרו.