בלסקי, שרה (“חמדה”)

בת אסתר וחיים אליהו. נולדה בתל-אביב בד' בתשרי תר"ץ (8.10.1929) ולמדה בבית-הספר "הכרמל". השתייכה לתנועת השומר הצעיר ולאחר סיום לימודיה היסודיים יצאה להכשרה בקיבוץ עין השופט. כשחזרה משם לתל-אביב עבדה בבית-חרושת לכותונות כדי לסייע בכלכלת המשפחה. לימים הצטרפה למחתרת לח"י וגילתה בה פעילות ומסירות רבה. בשעות הפנאי הרבתה בקריאה ואף כתבה סיפורים ושירים. בכ"ט בחשוון תש"ח (12.11.1947), כשבועיים לפני החלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ-ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק מן הארץ, בהיותה בקורס לאימוני נשק באחד מפרדסי רעננה, הוקף הפרדס על ידי כוחות בריטיים ובאש שפתחו לעבר הצעירים נקטלו חמישה מהם, שרה ביניהם. היא הובאה למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק שליד תל-אביב. שמה הונצח בספר "חיילים אלמונים" ובבטאון "חזית הנוער".