בלסנבוים, אליעזר
בן זהבה ואריה, נולד ביום י"ד מנחם-אב תרפ"ג (27.8.1923), בעיר טומשוב, פולין. בשנת 1935 עלה ארצה יחד עם אביו ואחיו. בארץ סיים את בית-הספר העממי "תחכמוני" והתחיל ללמוד בבית- הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. בתקופת לימודיו הצטרף לארגון ה"הגנה". בגלל קשיים כלכליים בבית הפסיק את לימודיו, עבד בתעשיית היהלומים ובהיותו בן 17 התנדב לחיל- הנוטרים ומאז עמד ללא הפסקה בשירותו למען המולדת. משנת 1942 שירת באשדות יעקב אשר בעמק-הירדן והגיע לדרגת סמל. משם עבר לקיבוץ אפיקים והיה מדריך לספורט. בשנת 1945 עבר קורס מ"מ ובסיומו יצא בשליחות גח"ל לחוץ לארץ ובמשך שנה וחצי עבר את רוב ארצות אירופה כשהוא ממלא תפקידים חשובים בהכשרת אנשים להעפלה ובארגון אימונים במחנות. קשה היה לו העדרו מהארץ ואת שליחותו מילא כחובה שהוטלה עליו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עזב את הגולה, על אף התנגדותם של הממונים עליו, כדי להשתתף בפועל במלחמה. התייצב לשירות ודחה כל הצעה להישאר בעיר ובסביבה. אליעזר הצטרף לשורות הפלמ"ח ונתמנה למפקד פלוגה שהורכבה מאנשי גח"ל. עם חטיבת "הראל" השתתף בקרבות בדרך לירושלים ובמבצע "דן" נלחם כבר כשהוא ממלא תפקיד של מפקד פלוגה. ימים אחדים לפני שנערך טקס כלולותיו נשלח לנגב יחד עם פלוגתו. ביום ה' בטבת תש"ט (6.1.1949) בהתקפה על רפיח, נפגע בראשו ונפל חלל. אליעזר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת יצחק. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.