fbpx
בלנרו, חנן

בלנרו, חנן


חנן, בן רינה ודוד, נולד ביום ז' בכסלו תשי"א (16.12.1950) בבוקארשט שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1960. הוא למד בבית-הספר היסודי "חביב", שבראשון לציון ואחרי-כן בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל", שברחובות. הוא היה תלמיד ממושמע ושקדן, שנשא את נפשו בעיקר ללימוד מקצוע ולפיכך העדיף בית-ספר מקצועי על פני לימודיו התיכוניים. ואכן, סיים לימודיו בהצטיינות וקנה לעצמו מקצוע כחשמלאי מוסמך. הוא היה חבר בתנועת הנוער-העובד-והלומד ובמסגרת זו השתתף בארגון מופעי-ספורט וטיולים וסייע בתחום החינוכי. הוא הרבה לטייל ברחבי-הארץ בגלל אהבתו לנופים ולמרחבים, שהוטבעה בו עוד משנות-ילדותו הראשונות באילת, שם השתקעה המשפחה לאחר עלייתה ארצה. בתקופת מגוריו באילת גם התפתח מבחינה גופנית והפך מילד רזה לנער חסון ואוהב-ספורט. הוא היה שובב והרבה להתלוצץ, אך היה בן נאמן ומסור למשפחתו והתחבב על כל מכריו וידידיו, שכינוהו בשם חיבה "הרי". חנן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-צניחה, בקורס-צלפים ובקורס מ"כים, נשלח לקורס מש"קי-חבלה. אחרי-כן הוצב ליחידה באזור תעלת-סואץ והוענקה לו דרגת רב"ט. הוא השתתף בפשיטה לאי שדואן ונפצע בתאונה שאירעה בעקבותיה. למרות שהרופאים ציוו להעבירו ליחידה עורפית, סירב חנן והצליח לשכנעם כי מצב בריאותו תקין והוא חזר ליחידתו באזור תעלת סואץ. במלחמת ההתשה נקלע למארב מצרי, שבו היו ליחידתו נפגעים, אך הוא נמנה עם המעטים שלא נפגעו. הוא היה חייל מצוין, אחראי ומסור לתפקידו, חבר טוב ואהוד על הכל. הוא השתדל תמיד שלא להדאיג את הוריו והיה מרגיעם ונמנע מלספר על הסכנות שעבר ועל קשייו. בחופשותיו נהג להעתיר על הוריו חום ואהבה. לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד במקצועו והתכונן להקים משפחה. בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים התייצב חנן ביחידתו בלי שקיבל צו-קריאה. הוא השתתף בקרבות ויצא מן הלחימה בריא ושלם. ביום ד' בניסן תשל"ד (27.3.1974), יום לפני שחרורו, נפגע בהפגזה ברמת-הגולן ומת מפצעיו. חנן הובא למנוחת-עולמים בית-העלמין הצבאי בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים ואח.

כובד על ידי

דילוג לתוכן