בלנקנהמר, גבריאל

גבריאל, בן חיה וחיים, מניצולי שואת אירופה, נולד ביום ט' בכסלו תש"י (30.11.1949) בחיפה. אותה עת התגוררה משפחתו בפרדס-חנה ובשנת 1951 עברה להתגורר בפתח-תקווה. הוא למד בבית-הספר היסודי "נר עציון" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "נווה עוז", במגמה למסגרות מכנית. במקצוע זה קיבל תעודת הסמכה ממשלתית. גבריאל, שהיה ידוע בכינויו גבי, הצטיין באותם תחומים שדרשו כישורים טכניים וזכה לשבחים רבים על הישגיו בעבודה. הוא יצא לעבוד כמסגר, כדי לסייע לפרנסת המשפחה ולא להיות לנטל על הוריו. גבי היה קשור לביתו קשר עז. הוא סייע בכל הנדרש כדי להקל על קשיי המשפחה. הוא אהב חיי חברה והיה שותף לפעילות ספורטיבית רבה, בעיקר בכדורגל ובשחייה. מרבית זמנו הפנוי הקדיש לקריאת ספרות מופת ולהאזנה למוסיקה, בעיקר לשירי עם ולפרקי חזנות. גבי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות שירת כאפסנאי ואחרי-כן עבר קורס נהיגה והוצב לגדוד טנקים כנהג זחל"מ. הוא היה חייל מסור וממושמע, שמילא בדייקנות ובשלמות את המשימות שהוטלו עליו וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו. בסוף נובמבר 1970 שוחרר גבי מהשירות הסדיר, והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים. לאחר השחרור, עבד כמסגר בבית-חרושת למוצרי שרברבות. באפריל 1972 התגייס לשירות קבע בצה"ל למשך שנה אחת. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה היחידה שלו בקרבות הבלימה וההבקעה בסיני. גבריאל מילא את תפקידו כנהג, בהובלת תחמושת ואספקה לכוחות הלוחמים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), ימים ספורים לפני שנכנסה הפסקת האש לתוקפה, נפגע בהפגזת אויב על האזור שהיה בשליטת כוחותינו ממערב לתעלת סואץ ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקווה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. חבריו ליחידה הוציאו חוברת ובה סיפור הגדוד בקרבות מלחמת יום-הכיפורים וכן דברי חברים על דמותו, בצד הדברים על חבריו לגדוד, שנפלו במערכה.