בלנדר, משה

בן צפורה ופנחס. נולד בשנת תרמ"ז (1887) בעיר זמושץ שבפולין. היה בן למשפחה דתית והוא עצמו היה יהודי שומר מצוות, מחסידי הרבי מגור. כשהתגורר עדיין בפולין רכש בכספו נחלה בארץ הקודש, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם אשתו אסתר ועם חמשת ילדיהם. בעודם באוניה, נשדד כל רכושם וכך הגיעו ארצה חסרי כל. משה היה בין ראשוני החקלאים שהתיישבו בעפולה, ועבד לילות כימים לפרנסת המשפחה. כל אותה עת המשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות. בישראל נולדו למשה ולרעייתו שני בנים ולמרות האושר הגדול, גברו קשיי המחיה. באחד הלילות ישן משה בגורן כדי לשמור על התבואה שאסף משדהו. שני שודדים ערבים שחמדו את פרי עמלו, היכו בו ופצעו אותו פצעים קשים. ביום ג' בתשרי תרצ"ה (12.9.1934), לאחר שישה שבועות שפרפר בין חיים למוות, נפטר משה מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעפולה. על קברו ספד לו רבה של עפולה דאז, הרב נחום לוין. הניח אחריו אישה, ארבעה בנים ושלוש בנות. כתבה על דמותו ועל פועלו פורסמה בעיתון "דבר".