בלכטובסקי, צבי

בן פרדריקה ומשה, נולד ביום ט' בשבט תרפ"ט (20.1.1929) בווינה, בירת אוסטריה. בשנת 1935 עלה עם הוריו לארץ. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון "בלפור" בתל-אביב הצטרף ל"הגנה" ואחרי שעמד בבחינות-הבגרות התייצב לשנת-שירות בהכשרה מגויסת של הפלמ"ח ונשאר בה שנה נוספת. התגבר על חולשתו הגופנית ועשה את כל המוטל עליו בעבודה במשקים, שחנה בהם עם חבורתו, במסעות ובאימונים. בשעות הפנאי היה מרבה לצלם מראות-נוף, התעניין מאוד בלימוד תורת הנשק והלחימה ושאיפתו היתה להתמסר ללימודים אחרי תום תקופת שירותו. בפרוץ מלחמת-העצמאות החליט לדחות לימודיו לזמנים שקטים יותר ובחורף תש"ח יצא עם חבורתו מדגניה ב', מקום הכשרתם ועבודתם, להשתתף בהגנת דן, דפנה והנקודות הסמוכות בגליל העליון. במכתביו מתח ביקורת לעגנית על הניפוח שמנפחים עיתוני תל-אביב את מעשיהם בגליל ועל התשבחות שהתעמולה בעיתונות עונדת ל"גיבורים" העירוניים שהואילו להיענות לצו גיוס-החובה. צבי העלה בכל הזדמנות, בדיבור ובכתב, את זכר חבריו שנפלו והביע את נכונותו ללכת בעקבותיהם עד הסוף, בלא התלהבות ובלא התנגדות, אלא מתוך הצורך ההכרחי להגן על המולדת. פעמים אחדות נסע ללוות שיירות מדן לאיילת השחר ובאחת מנסיעותיו הותקפה השיירה והוא נפצע ומת מפצעיו ביום י"ד באדר א' תש"ח (24.2.1948) ונקבר באיילת השחר. ביום ו' בתשרי תש"י (21.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.