בלומברג, משה (“דובש’ה”)
בן זקונים להוריו הלל וחיה. נולד ביום ו' בסיון תש"ח (13.6.1948) באולם אשר בגרמניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949. למד בבית הספר היסודי בנס ציונה, מקום מגוריו ולאחר סיימו את לימודיו שם למד שנה אחת בבית הספר התיכון שבמקום. בבית הספר המקצועי באיזור סיים את לימודיו התיכוניים. השתייך לתנועת "הנוער העובד". חביב היה על מוריו וחבריו, כי טוב לב היה ועליז. למרות שהוריו פינקוהו כבן זקונים וכן עשו את אחיו הגדולים ממנו בתשעה עשר שנים היה רחוק מתפנוקים. כשם שהם חרדו לו חרד הוא לשלומם הם. משה לא חיפש לעצמו חיים קלים; להיפך לא אחת דיבר על העלאת ה"פרופיל" הרפואי שלו למרות מגבלותיו בבריאות, כדי שיוכל לעבור קורסים מתקדמים בצבא. לצה"ל גויס ביולי 1966. כשהצטרף עם קבוצתו לגרעין, עשה איתה יחד את הטירונות ובילה שנת הכשרה בכנרת. לאחר מכן שהה בעין-גדי, שבה עבר כחצרן. תמיד היה שמח בחלקו, ובת שחוק על פניו. הוא ידע להשיג את אשר רצה, ידע כיצד לחדור ללבותיהם של אנשים ולקבל מהם את אשר ביקש. עוד בבית הספר מצא את שביל הזהב בהתנהגותו בחיי היומיום, בין חבריו בכיתה ובסדנא. הוא פנה לנח"ל המוצנח, אך עוד הוא משרת בשירות חובה מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו; זה היה ביום י"ג במרחשון תשכ"ט (4.11.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנס ציונה. חבריו הוציאו חוברת לזכרו ונוסף לשמו רשמו עליה את הכינוי "דובש'ה".