בלוך, אלפרד שלום (אלי)

בן פאולה וחיים, נולד ביום ט"ז בסיוון תרס"ו (9.6.1906) בפוזן (אז גרמניה). בשנת 1919 עבר עם משפחתו לברלין ורכש השכלה תיכונית. בברלין הצטרף לתנועת "החלוץ" ובשנת 1933 יצא להכשרה חקלאית, תחילה בגרמניה ואחר-כך בליטא, ממנה עלה בשנת 1934 לארץ. הוא התיישב בקיבוץ גבעת ברנר. היה פעיל בשורות ה"הגנה" ומילא תפקידים שונים בשנות המאורעות. בשנת 1938 עזב עם אישתו את הקיבוץ, עבר לירושלים, החל לעבוד כפקיד במאפייה, וגם כאן הוסיף להיות חבר "הגנה" פעיל ומסור לתפקידיו. עם התלקחות קרבות מלחמת-העצמאות הצטרף אל שורות המגינים ושירת בחטיבת ירושלים. ביומנו רשם למחרת יום הכרזת המדינה: "העוד נחיה לראות בפריחת מדינתנו? אבל הכירו בנו, ומדינתנו חיה וקיימת!" לפני צאתו בפעם האחרונה אל העמדה אמר לאישתו: "אם יקרה לי איזה דבר רע, דעי, אני רוצה לנוח בגבעת ברנר. תמיד חשבתי את המקום הזה כיפה ביותר וכקרוב ביותר ללבי". ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948), נפל בשעת מילוי תפקידו, בעמדה שבבית-מנדלבוים, יום אחד לאחר תום ההפוגה הראשונה, ונקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ג באדר א' תשי"א (1.3.1951) הועבר, בהתאם לצוואתו, למנוחת-עולמים בבית- הקברות בקיבוץ גבעת ברנר.