בלה, יוסף

בן מרים ושלמה, נולד בשנת 1931 בדמשק, בירת סוריה וסיים שם בית-ספר עממי. בשנת 1944 הצליח לעבור את הגבול ליד חניתה ולהגיע לארץ (הוריו נשארו בדמשק). תחילה שהה זמן-מה אצל אחותו בחיפה, שם הצטרף להסתדרות "הנוער העובד" ועבר להכשרה בנען ובגבעת השלושה. בהיותו בחיפה השתייך לפלוגת חי"ש. היה ספורטאי מוכשר וחבר הפלוגה הימית של "הפועל". ככל חבריו-להכשרה השתייך לפלמ"ח והתאמן ברמת הכובש. היה בחור חסון, שקט מאוד ופניו תמיד לעבודה, ואף כונה "איש העבודה" בפי חבריו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "הנגב", השתתף בליווי שיירות בנגב, בכיבוש ברייר, היה בין מגיני יד מרדכי והשתתף גם בפינוי הילדים משם. כן היה בגבר עם והשתתף בפיצוץ גשר דיר-סונייד ונשאר בין הנצורים בנגב. בהפוגה הראשונה נסע לתל-אביב ובה השתתף בפעולה נגד "אלטלנה". לאחר-מכן חזר לנגב. יממה לפני תום ההפוגה תקפו המצרים את משלטי כאוכבה וחוליקאת וכבשו אותם. בקרב על חוליקאת נפל, ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948). ביום א' בתמוז תשי"א (5.7.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.