בלבול, יצחק (איז’ק)

בן ויקטוריה ורפאל, נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ו (23.6.1926) באלכסנדריה של מצרים. סיים בית-ספר תיכון אנגלי ועבד אחר- כך כפקיד. הוא חי באווירה של התבוללות רוחנית ופגישתו עם הציונות היתה מקרית, אך משהכיר את הרעיון, דבק בו ומאז היו חייו קודש להגשמה חלוצית. בשנת 1945 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" במצרים, עבר הכשרה חקלאית ולאחר שנה, בחודש אפריל 1946, עלה לארץ. הגרעין שאליו השתייך קיבל את הכשרתו במשקי כפר מנחם שבדרום ותל עמל שבעמק בית שאן. עבד שם בסנדלריה ובמרעה, וחלם על הליכה לאזור חדש, שומם, לחיי קיבוץ עצמאיים. בחודש מאי 1947 הצטרף לקיבוץ "נחשונים" ולאחר שנה עבר לנקודת ההתיישבות של הקיבוץ בחזלה ועבד שם בסנדלריה. הליכתו להתיישבות היתה מלאת שמחה וציפייה. הוא קיוה למצוא לו בית בנגב הרחוק ולהפרות את שממותיו. הוא הצטרף לחטיבת "הנגב" והשתתף בליווי שיירות ואבטחת הדרכים. בתאריך י"א בתמוז תש"ח, בליל 17-18 ביולי 1948 נערך מבצע "מוות לפולש" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב, כקביעת עובדה לקראת ההפוגה הקרבה. על חטיבת "הנגב" הוטל לכבוש את משלטי כאוכבה וחוליקאת. ההתקפה נכשלה ויצחק נפל בקרב בחוליקאת. הוא נקבר ברוחמה. ביום י"א בתמוז תש"י (26.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.