בלאו, שגיא
בן שרה ויגאל הכהן. נולד ביום א' באלול תשכ"ט (15.8.1969) בקיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע. בהיות שגיא בן שנה אחת עברה משפחתו לגור במושב נהלל. עוד מעבר מגורים עשתה המשפחה כשהיה שגיא בכיתה ד', ומאז היא מתגוררת ברמת ישי. תחילה למד שגיא בבית-הספר היסודי הממלכתי בנהלל, ואחר-כך בבית-הספר 'ארזים' ברמת ישי. את לימודיו התיכוניים עשה שגיא בבית-הספר 'אורט גרינברג' בטבעון במגמת חשמל. הוא היה ילד עדין ורגיש, שהפך לנער דק הבחנה. המוסיקה היתה אהובה עליו ביותר, והוא ניגן על פסנתר. שגיא היה קשור מאוד לאביו, יצר מערכת יחסים טובה ומספקת עם חבריו ומכריו והיה חביב על הכול. הוא נהנה מבילוי בחברת ידידיו, היה פעיל במתנ"ס ברמת ישי ושימש בו כמדריך נוער. שגיא ניחן בחוש טכני מפותח, שסייע לו בפעילותו למען הזקנים העריריים כאשר שיפץ את בתיהם. בנובמבר 1987 גויס לצה"ל. שגיא הוצב לחיל הרגלים, ושירת בפיקוד הצפון בתפקיד נהג מח"ט. בצבא הוא התבגר באחת, ובתחושה של זכות גדולה קיבל עליו את נטל האחריות ונהנה מתפקידו ומעצמאותו. ביום ט' בחשוון תשמ"ט (19.10.1988) נפל שגיא בקרב בלבנון. הוא נהרג עקב פעילות חבלנית עוינת. מכונית תופת, שהציבו מחבלים בתוך שיירת ג'יפים של צה"ל, שהחזירה חיילים מפעילות באזור הביטחון בלבנון, התפוצצה ושגיא נפגע קשות. הוא אושפז בבית-החולים 'רמב"ם' ונפטר מפצעיו. בן תשע-עשרה היה בנופלו. שגיא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמת ישי. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. לאחר מותו, כתב מפקד העוצבה למשפחתו: "שגיא ביצע תפקיד חשוב וחיוני במסגרת קו הגבול הצפוני. הוא התנדב לכל משימה, נטל על עצמו אחריות ומילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר, תוך מתן דוגמה אישית לחבריו". שר הביטחון יצחק רבין כתב למשפחה האבלה: "הוא התמיד בהתנדבותו לשרת בלבנון, היה נעים הליכות, שמח לעזור ונודע ברגישותו הרבה. חייכן, צנוע ושקט. זכרו של רב-טוראי שגיא בלאו הוא קדוש וננצרנו בליבנו בגאון".
