בלאו, גיל

בן מרגלית ופרקש ואח צעיר לתומר. נולד בפורים, ביום י' באדר תשמ"ז (11.3.1987), בחיפה. בבואו הוצף הבית באור גדול של שמחה, צחוק, אושר ואהבה. אמו ביקשה להעניק לו שם שיתאר את החג השמח, וכך זכה גיל בשמו. גיל, כשמו כן הוא, היה ילד שאהב לצחוק, להצחיק, להתבדח ולעשות שמח בכל מקום שהיה בו. גיל גדל והתחנך בכרמיאל. הוא למד בבית-הספר היסודי "אשכול" וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "הורוביץ". לימודים לא היו בראש מעייניו, מאחר שהתקשה בהם. יותר מאשר לשבת ולקרוא, נמשך לעבודה מעשית שבה הצליח מאוד. הוא אהב כדורגל, וקרוב לשנתיים שיחק בקבוצת הנוער של "הפועל כרמיאל". כמו אביו, אהד את קבוצת "מכבי חיפה" וחווה מפגש מרתק עם הקבוצה שהתקיים במגרשה. גיל, בחור גבוה ויפה תואר, אהב להיות חופשי מכבלים וממחויבויות. הוא הרבה לבלות עם חברים, וכאלה היו לו הרבה. את זמנו הפנוי הקדיש לעבודה במקומות שונים, ונהנה מכך מאוד. בהתקרב זמן הגיוס התרבו הדאגות והשאלות באשר לעתידו. עוד בטרם התגייס, קיבל אביו התקף לב והועבר במצב של חוסר הכרה עמוק לבית חולים. עולמו של גיל חרב עליו וכל חלומותיו נגוזו באחת. הקשר בין גיל לאביו היה חזק במיוחד; אביו, ששירת בצבא הקבע בחיל החימוש, שימש לו חבר, מדריך ויד מכוונת. במהלך התקופה, במחצית חודש אוגוסט 2005, התגייס גיל לצה"ל ושובץ בחיל כללי. כשמונה חודשים לאחר מכן נפטר האב, וגיל נאלץ להתמודד עם המציאות המרה שנכפתה עליו. אמו קיוותה כי אם יועבר לבסיס שבו שירת אביו, יוכל להמשיך בדרכו ולהקל בכך על תחושות האבל והאובדן. ואמנם, גיל עבר לשרת בבסיס החימוש "כורדני", סמוך לצומת גולני, קרוב לבית ולאמו. הוא שירת ברצון, ואט אט החל להכיר את העולם הצבאי ולהיפתח אליו. הוא קיווה לתרום לצבא מכישוריו והמתין בסבלנות עד לקבלת שיבוץ מחודש. במהלך שירותו עבר בסיס "כורדני" לנטפים; בשלב זה חלתה האם ונדרשה לעבור ניתוח. גיל לא הספיק לעמוד לצד אמו. ביום י"ב בתשרי תשס"ז (4.10.2006) נקטף בתאונת דרכים שאירעה ביציאה המערבית מכרמיאל והוא בן תשע-עשרה. רב"ט גיל בלאו הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו אם ואח.