בכר, משה

בן אליהו ואסתר. נולד ביום כ' בטבת תר"ץ (20.1.1930) בפריז, בירת-צרפת. בסיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי, בו הראה נטיה רבה לחשבון, הודיע המנהל להורים כי העיר מעניקה לו פרס ללימודים בקולג' "ארגו". זה היה בימי הכיבוש הגרמני בהם עברה כוס-המרורים על התושבים היהודים. בקולג' התמחה בענייני מסחר, פקידות ופנקסנות ובאוגוסט 1947 התחיל עובד כפקיד. עסק בלבלרות. מלחמת-הקוממיות בישראל וההכרזה על מדינת-ישראל הלהיבו את לבו בעיקר אחרי היותו עד, בתקופת הכיבוש הגרמני, למאסר אביו ולגירוש כמה מקרוביו לגרמניה בלי שזכה לראותם שנית כשהוא עצמו ניצל אך בנס מידי האויב כמה פעמים. ביולי 1948 אמר להצטרף ל"הגנה" אבל מחוסר אמצעי-תחבורה עלו כל נסיונותיו בתוהו. בינואר 1949 חידש את מאמציו, התגייס לצה"ל ובראשית מארס הגיע לחיפה. עם בואו הצטרף ליחידת קומנדו צפון-אפריקאית וכן שירת ביחידת תותחני-הרים. ביום י"ב בתמוז תש"ט (9.7.1949) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא לקבורה בסדום. ביום י"ט בשבט תש"י (6.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.