בכר, ישראל
בן שמואל וג'מילה. נולד ביום ו' באייר תרצ"ב (12.5.1932) בעיר בורסה אשר בתורכיה. סיים שם את לימודיו בבית-ספר יסודי. עלה לארץ בשנת 1949. היה בחברת-הנוער בקיבוץ עין-גב עד גיוסו לצה"ל ביוני 1950. בימי היותו בצבא התכונן לבחינות-בגרות אכסטרניות. שירת בצבא-הקבע והגיע לדרגת סרן. נטע בטחון ביכלתו בלב מפקדיו ופקודיו. זלזל בסכנות והיה לו בטחון עצמי רב. אומר ועושה ואינו משנה את דעתו ופקודותיו – כראוי למפקד מעולה. אבל תמיד מצא זמן לשוחח עם פקודיו ולהקשיב לבעיותיהם. לעתים רחוקות היו פקודיו – והוא בתוכם – יוצאים לחופשה ובעת ביקוריו בביתו היה מתקשר קשר נפשי לאשתו ולילדיו, אשר עליהם התגעגע. אך מסירותו לעבודה ולתפקיד היתה על חשבון חיי-המשפחה, אף כי היה בעל אוהב ואב מסור. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ח' בניסן תשי"ט (16.4.1959) והובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ושני ילדים (תאומים).