בכר, יעקב (זאקו)

בן רחל ויהודה, נולד ביום ז' באייר תרפ"ה (1.5.1925) באיסטנבול, תורכיה ולמד שם בבית-ספר עברי ברוח המסורת. כשעלה ארצה בשנת 1942 למד כשנה בישיבת כפר הרא"ה. הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והמשיך להתחנך לעבודה ולחיי הארץ בחבורת נוער ברמת הכובש והיה מהערים ומהפעילים שבחבורה. אחרי גמר ההכשרה התגייס ב-1945 לפלמ"ח ובשתי שנות שירותו בחולתא ובבית השיטה מילא את חובתו בעבודה, באימונים, במסעות ובמבצעים שונים ונשא ברצון את כל הקשיים והתלאות שחישלו את אופיו ויכולתו. בגלל הצורך לעזור להורים שהגיעו לארץ יצא בשנת 1947 לעבודה שכירה בקיבוץ גשר, ובחורף תש"ח השתתף גם בשמירה ובהגנה על הקיבוץ ועמד לחזור לשירות קרבי בפלמ"ח. ביום כ"ד באדר ב' תש"ח (4.4.1948), בצאתו עם חברו יוסף אנגל לשמירה על ביטחון העובדים בשדה, נתקלו במארב של כנופיה בראשות קורפורל ערבי ממשטרת פלשתינה (א"י) ולפני שהספיקו חברי הקיבוץ לבוא לעזרתם, נהרגו שניהם. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגשר.