בכרך, גדעון (פאול)

בנם-יחידם של הרופאים ד"ר אלבינה לבית לאוטרבך וד"ר ארתור, נולד ביום ז' באלול תרפ"ח (23.8.1928) במורבסקה- אוסטרבה שבצ'כוסלובקיה ולמד שם בבית-ספר יהודי. בראשית 1940 עלו הוריו לארץ-ישראל והתיישבו בתל-אביב ואז החליף את שמו מפאול לגדעון. הוא למד במוסד לנוער עולה במושב מגד שליד פרדס חנה, סיגל לו במהרה את השפה העברית (בנוסף על צ'כית, גרמנית, אנגלית וצרפתית), הצטיין כתלמיד חרוץ וכשרוני, והיה חביב על כל חבריו. חיבב ספרים וכתב בסגנון יפה. אחרי סיום בית-הספר העממי במגד למד בבית-הספר למסחר "ספרא" בתל- אביב, סיימו בהצטיינות בשנת 1945 והחל לעבוד כפקיד בבית- מסחר. הוא הוסיף ללמוד בשיעורי-ערב ולהתכונן בשיעורים בבית, ובשנת 1947 עמד בהצלחה בבחינות-הבגרות הלונדוניות. תוך כדי לימוד שקדני ועבודה מצא שהות גם לשרת ב"הגנה" (מגיל 14 ואילך). השתתף בקביעות באימונים ובפעולות – בין השאר ב"ליל וינגייט" ובעלייה לביריה בשנת 1946. אחרי בחינות-הבגרות התייצב לשירות לאומי כנוטר-רוכב באבן יהודה, וכעבור ארבעה חודשים, עם גבור פעולות האיבה בארץ, עבר משירות משטרתי לצבאי ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". כבן-יחיד היה יכול להשתחרר משירות קרבי, אך סירב ואף אסר על הוריו לבקש זאת בשבילו. רבה היתה שמחתו כשהורשה לחזור לשירות קרבי. בחודש אפריל 1948 השתתף עם פלוגתו בקרבות כפר סבא הערבית ובוואדי ערה (לפני קרבות משמר העמק). בקרב טנטורה ב-23.5.1948 התנדב עם חברו להוציא פצועים שנשארו בין הקווים. תוך כדי הוצאת הפצועים נפגע קשה בבטנו והובא לבית-החולים ביילינסון, שם נותח אך ללא הועיל, ואחרי שהספיק להיפרד מהוריו מת בבית-החולים ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.