בכרך, אהד

בן בלהה ויוסף אריה. נולד ביום כ"ח בטבת תשל"ז (18.1.1977) בירושלים. נכדו של יוסף אריה בכרך שנפל במלחמת השחרור במערכה על ירושלים. כשהיה אהד בן שנתיים וחצי עבר עם משפחתו לבית אל, שם למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "בית אל" וסיים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים, במגמת הכימיה. עם תום לימודיו התיכוניים החל ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ולאחר כחצי שנה הצטרף לישיבת ההסדר "כרם ביבנה". אהד היה ילד סקרן מאוד ומוכשר, ולאחר שאובחן על ידי פסיכולוג כילד מחונן, התקבל לבית-הספר בגיל מוקדם. היה חניך בתנועת הנוער "בני עקיבא", וברבות הימים הדריך חניכים צעירים בסניף התנועה בבית אל. אהד היה חבר נבחרת ירושלים בסיף, אך מאחר שהקפיד לא להתחרות בשבת, התקדמותו נעצרה בשלב מסוים. כשעבר ללמוד בישיבת "כרם ביבנה" עבר גם למועדון הסיף שבעיירה יבנה. הוא השתתף בקורס צלילה מטעם גדנ"ע-ים במטרה להתגייס לקומנדו הימי. אהד אהב מאוד מלאכת יד ועסק בעיקר ברישום דמויות, איור כרטיסי ברכה וקריקטורות, והכנת בובות של דמויות שונות עשויות מפימו. מעל הכל אהב אהד לטייל. הוא "חרש" את הארץ ברגליו לאורכה ולרוחבה, את כל חופשותיו בילה בטיולים, ובין טיול אחד למשנהו הגיע לנוח בבית. אהד התעניין בתנ"ך ובמחשבת ישראל. כשהצטרף לישיבת ההסדר היתה סיסמתו: "העובדה שאני רוצה להיות חייל קרבי אינה פוטרת אותי מלהיות תלמיד חכם". אהד גויס לצה"ל בשלהי יוני 1995. שבועיים לאחר גיוסו, ביום כ' בתמוז תשנ"ה (18.7.1995), יצא לטיול בוואדי קלט עם חברו אורי שחור, ושם נרצחו שניהם על ידי מחבלים. בן שמונה עשרה היה במותו. אהד הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית אל. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות – מיכל, טליה, ועדי ושני אחים – אוריה ואחיה. במכתב ניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "אהד נמנה עם חיילי ישיבות ההסדר ותואר על ידי חבריו כאדם ישר והגון, בעל רמה אישית גבוהה, אשר אהב לטייל ברחבי ארץ ישראל והיה אהוד ומקובל בקרב הסובבים אותו". הוסיף וכתב מפקדו: "על פי חבריו ומוריו למדנו כי אהד היה בחור אהוב ומקובל, אמיתי ודורש אמת, תלמיד חכם ולמדן, ומעל הכל, אוהב תורה ואוהב ארץ ישראל מושבע". ביום השנה הראשון להירצחו, הוכנס ספר תורה לבית הכנסת בבית אל. הספר נתרם לזכרו על ידי בני משפחתו, חבריו ומוקירי זכרו מכל הארץ. מאות רבות של אנשים השתתפו בטקס זה ובראשם הרב הראשי לישראל, הרב בקשי דורון שליט"א. לקראת יום הולדתו התשעה עשר הוציאו לאור חבריו ספר זיכרון לזכרו.