בית-הלוי, אברהם-בצלאל

בן פנינה וישראל דוד. נולד בל"ג בעומר תרע"ג (1913) בקאליש, פולין. משחר ילדותו הצטיין בתפישה מהירה. כשהיה בן שלוש שנים ביקש מהוריו לצרפו ללימודי העברית של אחיו הגדולים ותוך זמן קצר קנה לעצמו את הלשון. כשעלתה המשפחה לארץ ישראל בשנת תר"פ (1920), והוא אז בן שש שנים וחצי, היה הילד היחיד מבין ילדי העולים שידע לדבר עברית. בארץ התחנך בבית-הספר לבנים ע"ש אחד העם בתל-אביב ובגימנסיה העברית הרצליה. הוא הצטיין בלימודיו, נמשך לספורט – במיוחד לכדורגל – ובמרוצת השנים היה לאחד השחקנים המעולים באגודת "הפועל" ת"א ובנבחרת ארץ-ישראל. גם נכסף ללמוד אמנות והשתלם בשפות, בעיקר בערבית. מילדותו נחבא היה אל הכלים ונודע בצניעותו בדייקנותו ובחריצותו. בארגון ה"הגנה" שימש, בין השאר, כמתורגמן הצבא הבריטי. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט גם השתתף בפעולות רבות נגד הכנופיות הערביות. בשנת תרצ"ט שוחרר מתפקידו כמתורגמן כדי ללוות את נבחרת "מכבי" שיצאה לסיור תחרויות באוסטרליה. לאחר הסיור נשאר אברהם בצלאל באוסטרליה כדי לאמן קבוצות מקומיות ולהשתלם במדעי-המסחר והחשבונאות. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה הפסיק את לימודיו והתנדב לצבא האוסטרלי. הוא השתתף בקרבות רבים, נפצע וחזר לאחר החלמתו אל החזית באוקיינוס השקט, שם, בכ"ה בטבת תש"ד (21.1.1944), נפל באחד הקרבות שבגיניאה החדשה. בן 31 היה במותו. הובא למנוחות בגיניאה החדשה. הניח הורים, שלושה אחים ואחות, וחברה שאותה עמד לשאת לאישה הונצח ב"לקסיקון האישים של ארץ-ישראל 1799-1948" שבהוצאת עם עובד.  ציון מיקום קיברו IA.D.2 יחידה Australian Infantry דרגה Lance Serjeant גיל 30.