בית-אריה, אופיר
אופיר, בן רחל ויצחק, נולד ביום כ"ו באדר ב' תשי"ד (31.3.1954), בגבעתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי "גורדון" ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "קלעי" במגמה הספרותית, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. אופיר היה בעל דרך חשיבה יסודית ושיטתית, ועל-כן היה תלמיד מעולה, שהצטיין בעיקר במקצועות הספרות העברית והיסטוריה כללית. הוא רצה להמשיך וללמוד באוניברסיטה היסטוריה כללית ומדע המדינה. מרבית זמנו הפנוי הקדיש לקליעה למטרה. הוא החל את פעילותו במסגרת הגדנ"ע במרחב תל-אביב ובשנים 1970-1972 היה אלוף הקליעה של פיקוד הגדנ"ע. בשנת 1970 נבחר לייצג את פיקוד הגדנ"ע בתחרות קליעה למטרה שנערכה באירופה. הוא היה חבר בסניף "הפועל" ברמת-גן והיה חניכו האישי של מאמן הנבחרת הלאומית קהת שור ז"ל, שנרצח בידי מחבלים באולימפיאדת מינכן. כן היה חבר בנבחרות הנוער והבוגרים של ישראל בקליעה למטרה וייצג את המדינה בתחרויות רבות. בשנת 1971 הוכתר כאלוף הנוער של ישראל. מאמניו ראו בו את אחת התקוות הגדולות של ישראל בענף הקליעה למטרה. הוא השאיר אחריו בביתו אוסף של רובים, מדליות וגביעים שזכה בהם בתחרויות הרבות. אופיר היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והיה שותף לפעילות חברתית ותרבותית ענפה. הוא היה נעים-הליכות ונוח לבריות ומוכן תמיד לסייע לזולת. בזכות תכונות אלו רכש לעצמו ידידים רבים, דלת ביתו הייתה פתוחה בפני חבריו, שאהבו אותו ושמחתו בחברתו. בחדרו היו הוא וחבריו מנהלים ויכוחים סוערים בבעיות העם והמדינה. אופיר היה הרוח החיה במפגשים הללו, ידע והביע את השקפותיו בבהירות ובשכנוע והיה מגן עליהן בלהט רב. אופיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות הוכשר בקורס נהגי נגמ"ש ונשלח לשרת בגדוד טנקים כלוחם חרמ"ש. גם בעת שירותו בצבא לא זנח את תחביבו והשתדל להמשיך ולהתאמן, כדי לשמור על רמתו הגבוהה ועל יכולתו המקצועית. כן המשיך להשתתף בתחרויות שהתקיימו באותה תקופה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה אופיר בקורס מפקדי-כיתות חרמ"ש שהתקיים בבית-הספר לשריון. הוא נשלח לחזית הדרום כדי להשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. הוא השתתף בקרב הקשה והמר לכיבוש "החווה הסינית", בו שימש נהג בנגמ"ש של מפקד הפלוגה. בקרב גילה אומץ-לב ותעוזה רבה וחילץ את מפקדו הפצוע, תחת אש אויב כבדה. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), תוך כדי ההסתערות לכיבוש פאיד, שממערב לתעלת סואץ, נפגע אופיר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. המכון לארכיאולוגיה שליד אוניברסיטת תל-אביב קיים, בשיתוף עם בית ציוני אמריקה, סדרת הרצאות לזכרו של אופיר, על הנושא: "מחקרים ארכיאולוגיים בארץ ישראל ובסיני". בהרצאות נטלו חלק חוקרים מתל-אביב ומירושלים וכן אביו של אופיר, הנמנה עם חוקרי המכון; שמה של המשלחת הארכיאולוגית של המכון בראשותו של אביו, החוקרת את דרום ארץ-ישראל וסיני, הוסב ל"משלחת אופיר לחקר סיני". משלחת זו ממשיכה את פעולותיה באינטנסיביות רבה.
