ביתן, ניר (נירוש)

בן רות ושמעון. נולד ביום ג' באלול תשכ"ז (8.9.1967) בירושלים. בן למשפחה בת שלושה בנים. ניר למד בבית-הספר היסודי-ממלכתי גילה א' ובבית-הספר התיכון 'אורט' במכללה הטכנולוגית בגבעת רם. ניר נמשך מאוד לתחום הטכנולוגי ובגיל צעיר אהב לעסוק בפירוק והרכבה של מכשירים אלקטרוניים מורכבים, כגון שעון דיגיטלי, רדיו ועוד. כל אלה עוררו אצלו סקרנות ועניין. בגיל צעיר התקבל ניר לחל"ד (חוגים לשוחרי דעת) וגילה התעניינות ומשיכה רבה לנושא המחשב, וראה את עתידו כאיש מחשבים. באמצע חודש נובמבר 1985 גויס ניר לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל התותחנים. הוא סיים טירונות ונשלח לקורס משנים-טכנים, קורס הדורש מאמץ ויכולת לימודים גבוהה. בתום הקורס התבשר כי הוא מיועד לצאת להשתלמות מיוחדת ולשרת בצוות נבחר, 'שילם'. בתום הכשרתו השתלב ניר בצוות 'שילם'. ניר לא הסתפק בתפקידו המיוחד ומאוד לא רצה להשלים עם כך שיסיים את שירותו כ'חפשניק' (חייל פשוט). ניר האמין כי ביכולתו לתרום למערכת הצבאית וביקש ממפקדו לאפשר לו לצאת לקורס סמפ"קים (סמלי פיקוד). נחישותו של ניר עזרה לו והוא נשלח לקורס ועמד במשימות הקשות. ממש על סף סיום הקורס יצא עם הסוללה לפעולה צבאית באזור שכם. ניר חשש מהשירות בשטחים, הוא ראה את פני הילדים הצעירים וביקש אף לתת להם ממתקים, אך הוא חשד שמאחורי החזות התמימה אורבת לו סכנה. בחודש פברואר 1987, ממש ביום האחרון לפעילות המבצעית של הסוללה של ניר, נפגע ניר בפעילות חבלנית עויינת על-ידי נהג מונית ערבי שדהר בזדון לתוך חוליית הסיור של ניר ופגע בו אנושות. ניר פונה לבית-החולים שיבא בתל השומר, למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מחוסר הכרה ומונשם. כאשר השתפר מצבו הגופני, אושפז ניר ב'בית לוינשטיין', אולם מאמצי הרופאים, האחיות וההורים לא הועילו. הכרתו לא שבה אליו, עוד. ביום כ"ב במנחם אב תשמ"ח (5.8.1988) נכנע ניר לפציעתו ומסר נשמתו לבורא העולם. ניר הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושני אחים – חן ואהוד