בירקנפלד, רודי (שלמה)
בן אלזה והאנס, נולד ביום ז' בשבט תרע"ב (26.1.1912) בברסלוי (אז גרמניה). למד בבית-ספר עממי ותיכון בין גרמנים ובגלל אומץ- לבו וזריזותו בכל ענפי הספורט "סלחו" לו את מוצאו היהודי וקיבלוהו כאחד משלהם. שאיפתו היתה להיות חייל או שוטר אך הוריו התנגדו לכך ואף הגרמנים לא היו מוכנים לקרבו עד כדי כך. גם באגודת-ספורט גרמנית לא האירו לו פנים. שלמה הצטרף לתנועת "המכבי" ונתחנך בה לציונות והצטרף ל"החלוץ". כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה יצא לאנגליה ומשם לקבוצת- ההכשרה ב"וורקדורף" שבהולנד, שם השתלם בטפסנות. אחרי נישואיו עם חברתו עלה עימה ארצה בחודש אוגוסט 1936 והצטרף לחברי הכשרתו שהתנחלו בגשר. הוא נמשך לנגרות ועבד בה בנהריים ומשעבר לקיבוץ אשדות יעקב התמחה בעבודה בחבתניה ועזר בשכלולה ופיתוחה. רודי עסק בספורט ובייחוד בהדרכה בשחייה ובהצלה. כאשר היה בתורנות שמירה, הצליח לסכל מזימות-גניבה של ערבים. עוד ב-1937 נכנס ליחידה הראשונה של החי"ש. סיים קורס מ"כים בתנאי אימונים קשים ומאז היה מטובי הפעילים בשירות ובהדרכה בענייני הביטחון. משהחלו ההתקפות הערביות אחרי החלטת עצרת האו"ם, שירת כמ"כ בפל"ם, השתתף במארבים ובסיורים ואחר-כך התגייס לחטיבת "גולני" והשתתף במבצעים ובקרבות. היה קפדן כלפי עצמו בדרישה להגברת המאמץ והכושר מעל למקסימום, וכזאת דרש גם מחניכיו, הן בספורט והן בהגנה, ונוכחותו והנהגתו נסכו בהם הרגשת ביטחון. הוא השתתף בהתקפה הראשונה על משטרת צמח, הגיע עם התגבורת שנשלחה מגוש הירדן לכיבוש המשטרה בגשר והשתתף בפעולה ליד אל-חמה. ובהתקפה על ערב-אל-זביח ב-6.5.1948 פקד על כיתה, הוליך אותה חזרה בנסיגה מסודרת ובהגיעם לשערי בית קשת נפגע מכדור תועה בחוט-השדרה. רודי הובא לבית-החולים בעפולה ואחרי ייסורים קשים מת כעבור שבוע, ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשדות יעקב. השאיר אחריו שני בנים קטנים. זכרו הועלה בספר "חללינו" בהוצאת קיבוץ אשדות יעקב.