בירנבוים, מרדכי

בן רבקה ויצחק, נולד ביום א' באייר תרפ"ח (19.4.1928) בפתח תקווה. משנתו ה15- ואילך היה פעיל ב"הגנה" בכל תפקיד שהוטל עליו, ואם כי הפעילות דרשה הרבה מזמנו הפנוי הצטיין בלימודיו בגימנסיה "אחד העם" והיה בין טובי התלמידים עד סיום הלימודים. לפני המשכת לימודיו בבית-ספר גבוה יותר יצא למלא את חובתו בשנת-שירות כנוטר: בשער הגולן, במשמר הרכבת בראש העין ולבסוף במשטרת פתח תקווה. כשנגמרה שנת-השירות ועמד לחזור לחיים אזרחיים וללימודים החלה מלחמת-העצמאות, ואז הצטרף מיד לחטיבת "גולני". מרדכי השתתף בכיבוש כאוכב אל-הוא, בית-שאן, זרעין ויתר הכפרים בדרך לג'נין. הוא שירת כרץ מחלקתי ואימונו בספורט עזר לו להצליח בהטלת רימוני-יד. בהפוגה הראשונה בא הביתה לחופשה קצרה, הרגיש רע והרופא רשם לו שלושה ימי מנוחה. אך ביום המחרת הפר את פקודת הרופא וחזר לגדודו. בהתחדש הקרבות אחרי תום ההפוגה היה מרדכי בתפקיד במשטרת בית השיטה. באותה עת תקפו הכוחות העיראקיים את כוחותינו בגזרת ג'נין והידיעות על מצבם הקשה של חבריו לא נתנו לו מנוח, והוא מיהר לכפר צנדלה והצטרף למחלקתו. המחלקה אולצה לסגת מפני כוח עדיף פי כמה והוא נשאר עם כמה חיילים לחפות על הנסיגה. כרמן טוב נמסר לידו כל מלאי רימוני-היד שהיו ברשות המחלקה, ופעם בפעם היה מתרומם קצת מחפירתו ומרבה את אבידות האויב בקליעתו המוצלחת בהטלת הרימונים. תוך כדי לחימה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), נפל בקרב. ביום י"ח בתמוז תש"ח (25.7.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.