בירנבוים, יעקב (ינקו)

יעקב (ינקו), בן רחל וחיים, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ב באלול תשי"ב (12.9.1952), בברשוב שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1961. הוא למד בבית-הספר היסודי בעיר מולדתו ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר היסודי בגבעת שמואל ובבית-הספר התיכון על-שם רמז בבני-ברק. יעקב היה תלמיד חרוץ ושקדן, הצטיין בעיקר במקצועות הריאליים והקפיד על הכנת שיעוריו. הוא הרבה לקרוא והיה בקי בתחומים שונים. הוא נמנה עם חניכי תנועת הצופים והיה חובב ספורט נלהב. יעקב היה אדם טוב-לב, ישר והגון, כן ודובר אמת, גלוי-לב ובעל מצפון. היו בו ביטחון עצמי וקור-רוח, אך לא הייתה בו שחצנות. הוא רחק מן השגרה, לא היה בררן, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. הוא היה חברותי מאוד, קל להתיידד, נוח לבריות וקשה לכעוס. ותרן היה וסלחן, רחק מריב וממדון, נענה לכל בקשה ברצון, טוב ומיטיב לסביבתו, אדיב, מנומס, עדין נפש ונעים הליכות. הוא היה בעל חוש-הומור, חייכן ועליז ואהב להתלוצץ ולהתבדח. הוא אהב מאוד את בני משפחתו, היה בן מסור ונאמן ורחש כבוד רב להוריו. יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 ונשלח למבדקי טיס, אך לבסוף הוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק סנטוריון, שהוענק לו בו ציון גבוה (95), ובקורס מפקדי טנקים. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, ואהוד על חבריו. מפקדיו העניקו לו את "אות השירות המבצעי". הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו ובמכתבים, שהקפיד לכתוב הביתה, לא התאונן על האימונים הקשים ועל חיי השדה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת-הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בג'וחדר ליד חושנייה, נפגע הטנק שלו מטיל של האויב, ויעקב נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם יעקב ז"ל, היה מבחירי המפקדים בפלוגתו ומטובי המפקדים בגדוד. הקרב שלחם בו ונפל, הקרב על ציר הנפט, היה מהקרבות האכזריים ביותר והמכריעים ביותר על הגנת רמת-הגולן ומדינת ישראל".