בירנבאום, מתתיהו (“מתי”)

בן מאיר ובתיה. נולד ביום ל' בסיון תש"ז 18.6.1947;)) בברלין, בירת גרמניה. האב (מיוצאי פולין) והאם (ילידת רוסיה) נפגשו בזמן מלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה, בשבתם במחנה פליטים, נולד להם מתתיהו. בגיל רך היה הבן כשהעלוהו הוריו אתם לארץ בשנת 1948 והתיישבו בתל חנן שליד חיפה. בשנת 1955 הצטרפו לקבוצת יפעת שבעמק יזרעאל ואז המשיכו לחיות בה כחברים. עד מהרה נקלט מתי בתוך בני כיתתו וגילה כשרונות שונים ושכל חריף. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר המקומי וכן סיים את לימודיו התיכוניים שם. עסק בספורט ולמד לנגן בגיטרה, אשר בערבי הווי תמיד היתה עמו. ייחודו היה בצניעותו הרבה ובקור רוחו אשר ניזונו מעולמו הפנימי העשיר. אלה אמנם לא הבליטו אותו בחברה אך כשהיה צורך להפוך אותם למעשים של ממש הופתעו חבריו מהישגיו. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל והתנדב לחיל האויר. את כנפי הטייס קיבל במארס 1967. ואין ספק כי קור רוחו, שלוותו וכשרונותיו סייעו בכך. הוא שירת כטייס קרבי ובתור שכזה נפל בשעת שירותו הסדיר, כאשר פרצה מלחמת ששת הימים. ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), היה הדבר, והוא טס מעל לכוח האויב באל עריש. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות אשר ביפעת. לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן. חוברת עליו ועל עוד שניים מחבריו הוציאה קבוצת יפעת. בקובץ "בדרכם" לזכר חללי האיחוד שנפלו במערכה אשר הוציא איחוד הקבוצות והקיבוצים, הוקדשו כמה עמודים לזכרו ומשלו.