fbpx
ביקל, נדב

ביקל, נדב


בן ישעיהו ורחל. נולד ביום ב' באלול תשי"ז (28.8.1957) בקיבוץ לוחמי-הגיטאות. נדב למד בבית-הספר היסודי 'ביאליק' שבקרית- ביאליק. בכיתה ה' הצטרף לתנועת 'המחנות העולים' והתמיד בפעילותו בתנועה זו עד לגיוסו לצבא. זמן רב הקדיש גם לעיסוקים ספורטיביים במסגרת 'הפועל' המקומי. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, המשיך נדב את לימודיו בבית-הספר התיכון 'בסמ"ת' שבחיפה, הוא בחר במגמת המכונאות מתוך רצון להיטיב להכיר תחום מקצועי זה, כדי שיוכל, בבוא העת, להשתלב במסגרת עבודתו של אביו בהפעלת ציוד כבד. נדב מצא עניין רב בתחום זה, ואת חופשותיו, ובמיוחד את חופשתו האחרונה שלפני גיוסו לצה"ל עשה כעובד טרקטור. נדב היה נער שקט, צנוע, לעתים אף ביישן, ודוגמה ומופת לרעות נאמנה. היה נעים-הליכות והתחבב על הבריות. תרם לכך גם היופי שובה-העין של חיצוניותו. בכל דבר שנגעה בו ידו שאף אל הדיוק והשלמות. בבית-הספר 'בסמ"ת' נתגלה נדב כנער פעלתני ושובב. הוא נודע ברבים במעשי הקונדס שלו, אבל מכל מצב ביש ידע לצאת בלא פגע בזכות חביבותו וחיוכו החמים והמקסים. ענפי- הספורט העיקריים שעסק בהם בפרק-זמן זה היו כדורעף (הוא נמנה עם נבחרת בית-הספר בענף זה) שחייה, שיט וטיולים. כן היה חובב-מוסיקה. נדב גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1975 ודרכו בצבא היתה ברורה לו מראש. הוא ביקש להגיע אל חיל-הצנחנים מתוך תחושה וידיעה, כי ביחידה זו יוכל להפיק את מקסימום-יכולתו. לפי המבדקים יכול היה להתקבל גם לחיל-האויר או לחיל-הים, אך הוא הוסיף לדבוק בצנחנים. גם בצבא לא התקשה לרכוש לו ידידים רבים, ונפשו נשארה קשורה אליהם כל משך- שירותו. הוא בלט ביכולתו לספר בדיחות ולחקות קולותיהם והעויותיהם של אנשים, וכך הפך למוקד התעניינות. עם-זאת, את ענייניו הצבאיים מילא במלוא הרצינות והאחריות. כבר בועדת הקבלה לחיל-הצנחנים התרשם מפקדו מאישיותו: "התרשמתי אז מיציבותו הנפשית, מטון קולו הבטוח ומתשובותיו הברורות. ויותר מכול הרשימה אותי נכונותו הכנה להתמודד עם הקשיים הצפויים". ואמנם, התמודד בהצלחה עם כל התלאות והמכשולים, העומדים בדרכו של צנחן. עבר קורסים שונים, כגון: צניחה, מ"כים וצלפים. כשנכנס לקורס-קצינים, היתה זו שאיפתו הגדולה לשוב לגדודו. יחד עם שני בני-מחזורו בצבא, עמם קשר קשרי נאמנות ומסירות, ובצותא יקימו בגדודם פלוגה לתפארת. שאיפה זו, וכן חלומו להשתלב, לאחר השחרור מן הצבא, בעבודתו של אביו, נגדעו באמצע – עקב תאונת מטוס. נדב נפל בעת שירותו – ביום י"ב בתשרי תשל"ח (24.9.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן-משנה.

דילוג לתוכן