ביצ’צ’י, יצחק

יצחק, בן שרה ואברהם, נולד ביום ד' בכסלו תש"י (25.11.1949) בהרצליה וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "גורדון" בעיר מגוריו. יצחק גדל בין שתי אחיות ושני אחים, והשתלב במשפחה כילד חברותי ונעים הליכות. הוא אהב לצחוק הרבה, ולספר בדיחות בכל הזדמנות. הוא היה אהוב מאוד על בני המשפחה, בזכות תכונותיו אלה המיוחדות, שהביאו אור ושמחה לבית. הוא ידע להשרות על כל באי הבית תחושה של נועם ונינוחות ומכריו הרבים ראו בו ידיד אישי להם. יצחק היה מוכן תמיד לעזור לזולת, וידע להקשיב לבעיות ולקשיים שהעיקו על חבריו. הוא השרה שמחה בין אנשים, ועליזותו הייתה סוחפת. בפגישות של החבר'ה היה תמיד בין מארגני השמחה ועמד במרכז הפעילות. הוא הרבה לצאת עם חבריו לטיולים ולבילויים, ובמיוחד הקדיש מזמנו לפעילות ספורטיבית ולצפייה במאורעות ספורטיביים במגרשים השונים ובטלביזיה. יצחק לא הרבה להתעמק ולשקוד על לימודיו. החיים בחוץ קרצו לו, והוא רצה לקחת בהם חלק פעיל, מוקדם ככל האפשר. הוא שמח על האפשרות לפרנס את עצמו ולעזור להוריו לשאת במעמסת הפרנסה של הבית וחינוך שאר האחים. בגיל צעיר יחסית, עם תום לימודי החובה בבית-הספר, יצא לעבוד במקצוע המסגרות במפעל "אנפלד" בהרצליה. יצחק התגייס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק סנטוריון, הוצב באחת מיחידות השריון. בצבא נפתח לפני יצחק עולם שלם של מעשה וביצוע, שבו יכול היה להעמיד את עצמו במבחן שעה שעה. לדברי מפקדו הישיר, הוא השתלב ביחידתו מבחינה חברתית, והוכיח מה יכולתו כאיש צוות טנק מעולה. הוא מצא לו חברים רבים מקרב עמיתיו לשירות, והתחבב על מפקדיו, בהיותו מדייק בביצוע המשימות שהוטלו עליו. בחופשותיו נהג לבקר בבית הוריו ולעזור להם, ותמיד התעניין בשלומו של כל אחד מבני המשפחה. יצחק היה קשור לבני משפחתו וכתב להם מכתבים יפים ואופטימיים, כדי להעלות את המורל בביתו, וכדי שלא ידאגו לו. הוא הקפיד תמיד להישמע אופטימי ומלא תקוות. בשנת 1970, לאחר שיצחק השתחרר משירות החובה, יצא מיד לעבוד במפעל לבידוד, כדי לא ליפול למעמסה מבחינה כלכלית על הוריו. מזמן לזמן היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל יחידתו והשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בשעות אחר-הצהרים ליד המחצבה בנפח לחם יצחק כטען-קשר בטנק. הטנק נפגע פגיעה ישירה ויצחק נהרג במקום. גופתו לא זוהתה והוא נחשב נעדר במשך כשמונה חודשים. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.