ביסאן, ג’לאל
בן סאלח וגיזאלה. ג'לאל נולד ב-10.7.1981 בכפר ג'ת. היה אחד משלישיה שנולדה בבית החולים בנהריה. "ילד חיובי, משקיען ועם כבוד עצמי", מתארים בני משפחתו. ג'לאל היה תלמיד טוב וסיים את לימודיו התיכוניים בכפרו. הוא התגייס לצה"ל כלוחם והיה חובש קרבי. "היה הרבה פעמים בקו האש וניצל", מספר אחיו הבכור. לאחר השחרור בחר להתגייס לשירות בתי הסוהר ושירת בבית המעצר מג"ן ניצן כחובש. ג'לאל ביצע מספר תפקידים: חובש משמרת, סמל אגף, סמל משמר ובתפקידו האחרון היה סגן מפקד משמרת. הוא הצטרף לקורס הקצינים המשולב במסלול ביטחון. בשנת 2006 נישא ג'לאל לויויאן ובשנים הבאות נולדו ילדיהם ג'וליאן ואיאן. מישר ג'לאל נפל באסון הכרמל. ביום חמישי 2.12.2010 התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. ג'לאל היה היחיד מאנשי האוטובוס שנמצא בחיים. הוא הובהל לבית חולים כשהוא פצוע באורח אנוש, אך לא שב להכרתו ונפטר כעבור תשעה ימים, ביום 11.12.2010. בן עשרים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכפרו, ג'ת. הותיר אחריו אישה הרה ושני ילדים. בתו ג'אול נולדה זמן קצר אחרי נפילתו.
